אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק הדר › דף סט.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הדר · דף סט.

דף סז:

בגמ' כמאן אזלא הא דתניא כו' כר"י לפרש"י בא לאפוקי ר"מ דברייתא לעיל שהרי ביטל רשותו לכם. אבל לפי' התוס' לא ביארו מה באו לאפוקי וי"ל דלר"מ לר"ג דברייתא גם בפרהסיא לא הוי כנכרי. מיהו באמת אינו מוכרח די"ל דהא דמשני כאן בצנעא כו' לא קאי אלא לר"י דהוא מפרש עובדא דר"ג דהוי בפרהסיא אבל לר"מ דמשנה וברייתא מיירי הכל בצנעא. מיהו לקמן דאמר בפשיטות בס"ד דליכא למ"ד דמחלל שבת דינו כעכו"ם משמע קצת דר"ג דברייתא ס"ל הכי. ואפשר לפרש הכא לאפוקי ת"ק דמתני' דגם בצנעא הוי כעכו"ם. מיהו ק"ק מה ראי' מצדוקי לכל מחלל שבת בצנעא דלכאורה צדוקי חמור טפי ושייך בי' טפי לגזור שמא ילמד ממעשיו:

בתוס' ד"ה הוציא כו' ואפ"ה לר"מ מבטל רשות כו' כ' מהרש"א אע"ג דלקמן אמרינן דלר"מ חשוד לד"א חשוד לכה"ת היינו בדאורייתא או דמומר לא הוי ולשון זה דמומר לא הוי תמוה דא"כ מאי פריך לקמן אהא דאיזה מומר אי כר"מ כו' דמוכח דלר"מ נמי הוי. מיהו הי' אפשר לומר דאע"ג דמומר נמי הוי מ"מ מצי לבטל רשות דגזירה דשמא ילמד ממעשיו לא שייך כ"כ במומר. אכן לקמן משמע איפכא דאף היכי דלא הוי מומר לכה"ת מ"מ אינו מבטל רשות. וצ"ל כתי' הראשון של המהרש"א. ועי' בתב"ש בה' שחיטה שנסתפק אי מחלל שבת בדרבנן הוי חשוד לכל התורה ע"ש ומכאן אין ראי' די"ל דדוקא לביטול רשות חשיב מומר ולא לשאר מילי, [וכן משמע מהא דאי בשבת (מ':) ש"מ האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי עבריינא ע"ש. ואי נימא דמחלל שבת באיסור דרבנן הו מומר לכה"ת מאי ראי' מאיסור שבת לשאר איסורי דרבנן]:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה