שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק בכל מערבין · דף כז.
בגמ' מאן דמתני אעירוב אבל אמעשר לא, ולקמן מסקינן דמ"ד גם במעשר היינו בנתן בו שמן א"כ נראה לכאורה דגם בעירוב לא מהני אלא בנתן בו שמן דאל"ה לא שייך כ"ש אעירוב וגם לשון אבל אמעשר לא, הא מאן דמתני אעירוב לא מיירי כלל בשמן ובלי שמן לכו"ע לא מהני במעשר, לכן נראה דגם בעירוב בעי שמן וכ"כ התוס' ד"ה אבל, אכן גם לפי' זה קשה כיון דלכו"ע בלי תערובת שמן לא מהני א"כ גם בעירוב כל ההיתר מכח הבלעה ובענין הבלעה מאי כ"ש איכא בעירוב טפי ממעשר, והגם די"ל כ"ש משום דבמעשר מה"ת בעינן פרי ובעירוב אינו אלא דרבנן, אבל לשון הגמ' במעשר לא דפירא בעינן אינו מובן כיון דגם בעירוב ס"ל דמיפסל בלי שמן וכל ההיתר מכח תערובת א"כ מאי בכך דפרי בעינן, ולכך אפשר לפרש להיפוך דבמעשר בלחוד מסקינן דמיירי ע"י תערובת שמן אבל מאן דמוקי אמירוב איירי בלי שמן ולכך במעשר לא, פי' דלא איירי מהיתרא דמעשר דהיינו ביערב בו שמן, ומאן דמתני במעשר ובתערובת שמן א"כ כ"ש בעירוב כיון דבעירוב איכא מאן דמתיר בלי תערובת שמן מכ"ש דבתערובת שמן מיהת מהני, ולפ"ז י"ל הנ"מ של המחלוקת רק לענין עירוב אי מהני בלי תערובת, דלמ"ד אמעשר ואיירי בתערובת שמן א"כ י"ל דבלי שמן לא מהני גם בעירוב, ואפשר שכן הי' דעת הרמב"ם וסייעתו דלא הצריכו בעירוב שיהי' בו שמן משום דס"ל כמאן דמתני אעירוב ולא איירי בשמן. ואין להקשות דא"כ למה פסק הרמב"ם במעשר דמהני תערובת שמן, י"ל דזה למד מברייתא דבן בג בג דלקמן כנ"ל, [וכן הוא דעת הטור (סי' שפ"ו) דאפי' בלא תערובת שמן מערבין וע"ש בב"י, ובשו"ע שם הביא ב' דיעות ע"ש]:
בתוס' ד"ה אי דיתיב כו' תימא כו', שיטת התוס' דמרכב אף היושב עליו אין בו דין מושב, אבל פשט הגמ' ורש"י נראה דדוקא התפוס יש עליו דין מרכב, וכל מה דראוי לישיבה מושב הוא וכדתניא האוכף טמא מושב ורק התפוס טמא מרכב וא"כ לק"מ כל קושייתם, וכ"כ בהדיא הרע"ב בריש מס' כלים וע"ש בתיו"ט שגם הרמב"ם ס"ל כשיטת התוס' דהכא: