אור ברסלב
שפת אמת על מעילה פרק שני › דף ח.

שפת אמת על מעילה· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף ח.

פרק שני

במשנה נמלקה הוכשרה לפסול בטבול יום כו'. לכאורה אין מובן הלשון דמשמע דניתוסף ע"י המליקה קדושה טפי למיפסל בטבול יום. הא קודם מליקה לא שייך בי' קבלת טומאה א"כ אין זה מצד תוס' קדושה של המליקה. ואפשר לפרש דנ"מ אי שחטה אחר ההקדש בחוץ דאינה מקבלת טומאה מטבול יום דעדיין אין עלי' שם קדשים להיות נפסל בטבול יום. ובפרט למאי דמסיק הגמ' דמדרבנן מטמאת גם שני ושלישי א"כ נ"מ אי מטמא תו קדשים אחרים. מיהו באמת צ"ע הטעם למה לא יהי' דין קדשים עלי' אפי' קודם המליקה לענין טומאה דהרי בנשחטה בחוץ חייב משום שחוטי חוץ א"כ הוי כקדשים ומזה יש להוכיח כמ"ש לעיל בריש מכילתין דעיקר קדושת הקרבן בשעת שחיטה] ] וצ"ע לדינא:

בתוס' ד"ה ובלינה כו' דמשעת מליקה מונין יום ולילה ולא משעת הזאה, דבריהם תמוהים דהא המליקה והזאה הכל ביום א' ומה נ"מ לענין החשבון יום ולילה. וי"ל דכוונתם אי הלינה בראשו של מזבח דאין הדם נפסל ומזה למחרתו לדעת התוס' בזבחים (נ"ו.) וע"ש ברש"י דלא ס"ל הכי] ומ"מ למנין יום ולילה דבשר דלא חזי לגבוה לא מהני ראשו של מזבח והוי הבשר נותר. אך רחוק שיהי' נשאר כל הלילה הדם תוך העוף שיהי' ראוי להזותו למחר:

תוכן העניינים

שפת אמת על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה