אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק ששי › דף ע.

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ששי · דף ע.

דף סט:

בגמ' דאמדינהו ועשרינהו. פירש"י שהשבולת חזר ושתל. וכן משמעות לשון הגמ' דאמדינהו דא"א להפריש רק באומד כיון שלא מירחן. אבל הרמב"ם (פ"ו מה' מעשר) פירש שכבר מרחן והפריש כדין ואח"כ נטען. ולפירושו קשה דחטים כה"ג הוי זרעו כלה רק הרמב"ם כ' זרעונים ע"ש. וכמדומה שהבין שיש מינים שנזרעים ואין זרען כלה ומ"מ ל"ד לבצל. וע"ש שמסיק דבצל אין דרכן לזרען ע"ש וצ"ע ובבה"ז מגי' וכ' דט"ס הוא ברמב"ם ואין נראה כן:

שם בגמ' שבולת שמרחה ושתלה וקרא לה שם במחובר הרמב"ם (פי"א מה' תרומות) הביא בעיא זו והוסיף דאם קרא לה שם ואח"כ, שתלה ודאי תרומה הוי וכן משמעות האיבעיא. מיהו לכאורה קשה לפ"ז מאי דמקשה הגמ' א"כ מצינו תרומה במחובר. והלא גם אי שתילה מבטל שם טבל מצינו תרומה במחובר היכא דקרא שם מקודם השתילה דלא מבטל לכ"ע. מיהו י"ל דאה"נ דהמקשה בעי להוכיח דגם בקרא שם קודם השתילה מבטל שם תרומה אבל למסקנא אינו כן כנ"ל:

שם בגמ' עציץ שאינו נקוב. לפירש"י מה שנתוסף ודאי מחויב רק האיבעיא הוא אי תרם מזה על זה. אבל הרמב"ם (פ"ה מה' תרומות) פי' דהספק היא על מה שנתוסף דכיון דכבר הוי שליש חשיב כנגמר ולא חשיב תבואת הארץ במשהו שנתוסף אח"כ. ולשון הגמ' חיבורא הוא דקמחבר ועולה מסייע לזה הפי'. מיהו צ"ע מה דסתם הרמב"ם בפשיטות דפטור ע"ש. והכ"מ כתב דפסק כן מכח הירושלמי ע"ש ואין הכרע בלשון הירושלמי בזה. ויותר נראה דהרמב"ם מפרש דבדרך פשיטותא השיב לו דל"ד להתם דחדא זריעה הוא חיבורא מחבר ועולה ופטור והטעם נראה דמשו"ה חשיב דרך זריעתו בכך. אבל ב' זריעות לא חשיב דרך זריעה בכך:

שם בגמ' מאי קמ"ל דמדרבנן הוי זריעה תנינא כו'. קצת קשה מאי ראי' מתרומה לכלאים אפשר דרק בתרומה תקנו משום גזל השבט. ויותר הו"ל להגמ' להביא ראי' מכלאים דאמרו שם (פ"ז דכלאים מ"ח) באינו נקוב לא קידש משמע דאסור. ועי' ברמב"ם (ריש פ"א מכלאים) הביא הך דינא דהכא וכתב דלוקה מ"מ. (ובפ"ה מכלאים ה' ט"ז) הביא בכלאי הכרם דלא קידש ולוקה מכות מרדות. וכתב שם הכ"מ דהיא מהך משנה דכלאים הנ"ל. ובאמת י"ל דרק ר' שמעון ס"ל דאסור אבל לת"ק י"ל דמותר ואיידי דתנא רישא בנקוב קידש תנא באינו נקוב לא קידש] ולכן מביא הגמ' כאן ראי' רק מתרומה אלא לבתר דמסיק הגמ' הכא דלוקה מ"מ א"כ ע"כ הפי' במשנה שם דלכו"ע אסור עכ"פ רק דר"ש ס"ל אפי' בנקוב לא קידש ע"ש:

שם במשנה ומלקצור לפני העומר. צ"ע אי גם עכשיו אסור לקצור קודם ט"ז ניסן. או נימא דרק כשיש עומר אסור. ומ"מ נראה דאסור משום שמא יבנה בהמ"ק במהרה ונמצא דביטל הכתוב ראשית קצירכם:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה