אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק שלשה עשר › דף קו.

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שלשה עשר · דף קו.

פרק שלשה עשר

בגמ' יביא ה' מנחות של ס' ס' כו'. משמע דאפי' מנחת חלות ורקיקין יכול להביא עד ס' בכלי א'. וצ"ע אי יעשה חלות גדולות כל כך. או עשרה מכל עשרון. וגם הפתיתין דהם א' לב' וב' לד'. ובחלות גדולות כ"כ יהי' בכל פתיתה יותר מעשרון וצ"ע בזה. וגם צ"ע במנחת מחבת ומרחשת לראב"י דאמר אפי' ס' עשרון אין לה אלא לוג דכ' למנחה ולוג שמן. א"כ הרי כל שם הכלי ע"ש שמעשי' רוחשין מרוב השמן ובס' עשרון הלוג כמאן דליתא ומה רחישה שייך בזה. ולפירש"י לעיל (ק"ג:) הא דטפי מס' א"י לבלול אתיא כראב"י א"כ הא דתניא הכא ה' מנחות של ס' כו' ג"כ לראב"י אתיא וגם במחבת ומרחשת וצ"ע:

שם בגמ' רבנן סברי מותר להביא חולין בעזרה. פירש"י אבל בנדבה לא שאין מערבין חובה בנדבה. ותמהני ע"ז דלכאורה איפכא מסתברא דמעיקרא ס"ל דפליגי בחולין אבל חובה בנדבה לכ"ע מערבין דמה עדיפא דחולין על נדבה. ולבסוף מסיק דחולין לכו"ע אסור רק במערבין חובה בנדבה פליגי. וקצת הי' אפשר ליישב כוונת רש"י דלערב חובה בנדבה גרע טפי משום דצריך ב' קמצים, וחכמים לא ס"ל כר"א ולשם עצים נמי אסור להעלות ולית להו תקנתא. ואע"ג דמסיק הגמ' דמ"מ יוכל להביא ששים בכלי א' וא' בכלי א'. מיהו הא דאמרו רבנן מביא ששים בלבד א"א להיות רק דהשאר חולין. מיהו לשון רש"י דאין מערבין לא משמע הכי וצ"ע:

שם בגמ' אסור לערב חובה בנדבה. צ"ע הטעם כיון דחובה בחובה נדבה בנדבה משמע דמותר לערב אמאי ליתסר חובה בנדבה טפי. וצ"ע גם לדינא דהא לכאורה נראה למסקנא דרב אשי דפליגי בקטן והביא גדול משמע דלכו"ע אסור לערב חובה בנדבה. דהא לרבי ודאי הכי היא דאל"כ אכתי סגי בששים בכלי א'. ואפי' לית לי' דר"א לשם עצים ליסגי בס' בכלי א' וא' בכלי א' כדמסיק רבינא אח"כ. א"ו דאסור לערב חובה בנדבה. ומהכ"ת נימא דרבנן פליגי ע"ז כיון דס"ל קטן והביא גדול יצא. א"כ הו"ל להרמב"ם להביא דין זה דאסור לערב חובה בנדבה וצ"ע:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה