שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלישי · דף כח:
בגמ' אדרבא סמי דידך מקמי דידי. נראה הפי' משום דיש לפרש כלי שרת דפליגי אי כשרים בשל עץ היינו שאר הכלים ופליגי אי ילפי' מאביבא דמשה כדאי' בסוכה נ':] ולא נלמד כלל ממנורה אבל במנורה דאיכא כלל ופרט י"ל דלכו"ע של עץ פסול ולהכי מייתי מברייתא אחריתא דקאמר לא מצא של זהב דבמנורה מיירי דלכתחילה המצוה בשל זהב:
בתוס' ד"ה וטפח וכו' יש תימא כו'. נראה שהבינו דגביע וכפתור ופרח שבזה הטפח הי' זה למעלה מזה (וכולם היו בגובה טפח] וא"י למה נדו מפירש"י ולא יקשה כלום וצ"ע: