שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלישי · דף כב:
בתוס' ד"ה מכאן לעולין כו' וא"ת כו'. ואפשר ליישב דהא דמצות אין מבטלין זה את זה הוא דוקא בשעת עשיית המצוה דהתם קודם אכילה לא שייך ביטול דפסח ניכר בפ"ע וכן מצה ומרור רק בשעת אכילה מתערבין ואז מקיים המצוה אבל הכא מתבטל הדם קודם עשיית המצוה, עוד אפ"ל דשאני התם דכ"א מצוה בפ"ע הוא ואפי' להלל דכורכן יחד מ"מ מודה דאפי' לא עביד פסח אוכל מצה ומרור אבל הכא המצוה נעשה רק בתערובת לית בה דין אין מצות מבטלין זא"ז:
בד"ה ור"י סבר וכו' וא"ת כו' ר"י מספקא לי' אי חוששין לזרע האב כו'. אפשר לדחות קושיא זו דנהי דאמרינן בחולין דמ"ד אין חוששין לזרע האב באותו ואת בנו משום דכתיב אותו מוכח דלא צריך אותו לחלק וכן מאן דלא דריש אותו משום דאיצטריך לחלק מ"מ אפשר דאפי' למאן דלא דריש אותו יש להסתפק מסברא אי חוששין לזרע האב כדמפלפל הברייתא שם לדמות לשלוח הקן דנוהג רק בנקיבות ע"ש וא"כ י"ל דר"י מספקא לי' מכח הסברא ולעולם ס"ל דמערבין לקרנות כר' יאשי' כנ"ל:
בא"ד וא"ת בפ' הנזיקין כו'. אפשר ליישב דהא דאמרינן אליבא דר"י סלק את מינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו מ"מ לענין תרומה דעולה דוקא במאה וא' במינו אם נתערב במינו ואינו מינו י"ל דלא אמרינן בזה סלק ולעולם נאסר המינו באין בו א' ומאה דבין אי גזה"כ היא בין אי תקנתא דרבנן היא מ"מ י"ל דלית בה דין סלק דדוקא לענין מין במינו לר"י דאינו בערך ביטול כלל אמרינן סלק אבל במה דהצריכו א' ומאה לא שייך סלק. וא"כ י"ל דמיירי התם דהוי בי' אינו מינו ג"כ ולהכי יש לו ביטול מצד אינו מינו ומ"מ צריך א' ומאה לגבי מינו:
ועפי"ז יש ליישב דברי ר"ת אח"כ דהקשה אהא דב' כוסות ל"ל סלק ותמוה טובא דמאי קשיא לי' התם מצי מיירי דליכא א' ומאה להכי צ"ל סלק וכמ"ש התוס' בסוף הדבור וגם בע"ז שם כתבו כן בפשיטות. ולפמ"ש אתי שפיר דס"ל לר"ת דע"כ צריך א' ומאה דלענין זה לא אמרינן סלק כמ"ש והוכיח שפיר דר' יוחנן ס"ל בתרומה מין במינו במשהו ולהכי צריכין תרווייהו א' ומאה לגבי מינו והביטול הוא בשאינו מינו מטעם סלק. והא דר"ת הוצרך לחלק בין לח ליבש דלא ניחא לי' לפרש הך דמעלין את המדומע ביש בו ג"כ אינו מינו דסתמא קתני: