שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף נ.
בגמ' היא גופא קמ"ל כו' כדקתני סיפא ולא את המנורה כו'. פירש"י דמנורה פשיטא דהוי רק בלילה כו' מיהו לשיטת הרמב"ם דגם בבוקר הי' מדליקין אין זה פשיטות. וצ"ל דמ"מ גם להרמב"ם פשיטא דעיקר מצות המנורה בלילה דשרגא בטיהרא מאי מהני. וגם קשה קצת להרמב"ם למה יליף תנא דברייתא חינוך דקטורת ממזבח העולה לילף מחינוך דמנורה בשלמא להפוסקים דאין מדליקין ביום א"ש אבל להרמב"ם קשה. וצ"ל דמזבח ממזבח עדיף למילף:
שם אר"פ כו' דאשכחן בנשיאים. יש לעיין מנ"ל דקטורת דנשיאים הי' על מזבח החיצון כיון דבלא"ה הוראת שעה היתה א"כ י"ל אע"ג דכתיב לא תעלו וגו' קטורת זרה הוראת שעה היתה דפשטא דמילתא משמע דחינכו כל המזבחות החיצון בקרבנות והפנימי בקטורת. (וכ"מ במד"ר (פ' נשא סי' י"ג) דחשיב התם ג' דברים שעשו הנשיאים שלא כהוגן. ולא חשיב שהביאו קטורת על מזבח החיצון ע"ש] וצ"ל דהי' להם איזה דרשא ע"ז דבמזבח החיצון הקטירו: