שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף מד:
בגמ' מיבעי' לי' לדזעירי כו'. קשה לי כמו כן אי הוי כתיב קרא זבח ומנחה ג"כ נדע דזעירי דמנחה ונסכים דינם שוה בודאי שמתקדשין ע"י שחיטת הזבח דאסור לשנותן לזבח אחר. א"כ אכתי מדסמך קרא נסכים לזבח מוכח דסמוכין לזבח. והי' אפשר לומר דאה"נ דעולה ומנחה נמי להכי אתיא דמנחה מתקדשת בשחיטה וזבח ונסכים אתיא דנסכים מתקדשין בשחיטה. אך למסקנא דגמ' לא משמע כן וצ"ע:
שם במשנה ר"ש אומר כו' ובגמ' אסמכי' אקרא. ומ"מ צ"ע כיון דמביא נסכים לאחר עשרה ימים והקרבנות אין להם תשלומין למה ידחו הקרבן בשביל הנסכים: