שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף מג:
בגמ' האי אשר תכסה בה מאי עבדי' לי' פירש"י כיון דכסות לילה חייב כ"ש כסות סומא. קצת קשה דילמא אי לאו אשר תכסה שפיר הוי ממעטין לילה וסומא מקרא דוראיתם אותו. רק כיון דכתיב אשר תכסה לרבות אותם לכן אוקמי קרא דוראיתם למילי אחריני דזכור מצוה אחרת וצ"ע:
שם בגמ' ראה מצוה זו וזכור מ"א הסמוכה לה ואיזו זו מצות כלאים כו'. י"ל הפי' שידקדק ויסתכל שלא יהא קלא אילן ויעבור על איסור כלאים שלא במקום מצוה. גם י"ל כדמסיים אני ה"א כו' מאמ"צ כו' ודרשו חז"ל שם אני שהבחנתי כו' כגון מי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הם כדאי' בב"מ (ס"א:):
שם שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכולן ור"ש היא. פרש"י תמוה. ופי' נראה דלר"ש הו"ל מ"ע שהז"ג ונשים פטורין ולכן הנתחייב במצוה זו דהיינו איש חייב בכולן גם מ"ע שהזמן גרמא. אך לשון שנתחייב אדם דוחק לפרש כן:
שם שבע ביום כו' על השמינית. כנראה שהביא זה בכאן לומר שיש שמונה ביום דהיינו ג"כ מילה ולא כמ"ש לעיל שבע כו'. והא דאי' בסמוך כל שי"ל תפילין כו' והחוט המשולש כו' קשה הא יש בו מצות מילה ג"כ. ואפשר דס"ל לילה זמן תפילין וציצית ומיירי גם בנשים:
שם שהתכלת דומה לים פרש"י שנעשו בו נסים לישראל. כנראה דס"ל לרש"י שהתכלת דומה ממש לרקיע א"כ למה תלינהו בש"ס חד בחבירו ע"כ לזכור כל אלו ג"כ אבל פשוט נראה שהכל רק דומה לדומה תכלת לים וים לרקיע אבל תכלת לרקיע לא וכן כולם:
תוס' ד"ה שואל מעמך כו' וי"מ כדי להשלים כו'. כלומר הי"מ חוזרים ע"ד ר"ת שכ' דמאה אותיות בפסוק ושואל אלא. וי"א אלו ס"ל שואל יהי' חסר ג"כ א"ש כיון דאל תיקרי מה אלא מאה שוב יהי' ג"כ מאה אותיות: