אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק ראשון › דף יא.

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף יא.

דף י:

בגמ' כל הני ל"ל צריכא כו'. הקשה רש"י דליתני לבונה בלבד. ונראה דהו"א לבונה מגרע טפי כיון דכתיב בפי' בתורה והרים ממנו בקומצו וגו' ואת כל הלבונה א"כ הקומץ בפ"ע והלבונה בפ"ע:

שם מאי איריא משום חסר ויתיר תיפוק לי' משום חציצה תיבת ויתיר אינו מובן כלל. והי' נראה לפרש דהא דתנן קמץ ועלה בידו צרור הפי' בין שהצרור תוך הקומץ בין שהוא חוץ מן הקומץ דאם הוא מן הקומץ הו"ל חסר ואם הוא לבד הקומץ הו"ל יתיר דמלא קומצו דוקא ולא שיהא עליו אפי' שום דבר אחר. ובזה הי' מיושב נמי קושי' רש"י דליתני לבונה לחוד דהו"א לבונה דשייך אל המנחה יש בו פסול יתיר אבל צרור לא להכי צריכי כולהו כנ"ל:

מהא דמקשי' ותיפוק לי' משום חציצה. משמע דהא דד"ת רובו ומקפיד בעינן היא דוקא בטבילה אבל בכל החציצות אפי' משהו חשיב חציצה מדאורייתא דאל"ה לא מקשי כלום דלטעם חסר פסול מדאורייתא (וכ"מ בזבחים (י"ט) ועמ"ש שם]:

שם הא כיצד חופה ג' אצבעותיו. תמוה טובא מנלן ג' אצבעות הלא מלא קומצו כתיב. ומצאתי בקרבן אהרן פ' ויקרא בשם הראב"ד שהקשה כן ורצה לומר דדרך קמיצה באנשים הי' כן ולבסוף מסיק דאפשר קבלה הי' בידם כן וע"ש שהאריך עוד בזה:

שם כגון שהפריש לה ב' לוגין. פשט הגמ' הי' נראה דל"ד קאמר ב' לוגין רק דמיירי בשמן שהקדיש לה כדמסיק הגמ' דלשון שמנה משמע שהפריש לה וה"ה בפחות. ורש"י הבין דבס"ד דהגמ' דוקא ב' לוגין ולמסקנא אפי' פחות מב' לוגין פוסל והרמב"ם (פי"א מפסוה"מ) פוסק גם למסקנא כן דוקא ב' לוגין וא"י מנ"ל. והא דקאמר בגמ' דהאי חזי והאי חזי. פי' כל טפה וטפה חזי לה כנ"ל פשוט:

שם אלא מעתה מנחת חוטא כו'. צ"ע הדמיון דהתם דצריכה להיות חריבה וכתיב לא ישים עלי' שמן פסול אבל הכא מנ"ל דפוסל:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה