אור ברסלב
שפת אמת על מנחות פרק אחד עשר › דף צה:

שפת אמת על מנחות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק אחד עשר · דף צה:

דף צה.

במשנה לישתן ועריכתן מבחוץ ואפייתן בפנים. כ' הרמב"ם ורע"ב דלא אתפריש הטעם בגמ'. והתוי"ט הוקשה לו דהא תי' בגמ' ע"ז דמדת יבש לא נתקדש ותנור מקדש ע"ש. ולא ק"מ דהא למסקנא דכיון דדוחה שבת בע"כ ס"ל דתנור נמי לא מקדש. א"כ הא דנאפה בפנים אינו מטעם קודש וא"כ הדרא קושיין לדוכתי' מ"ש לישה לאפי' וזה פשוט ובע"כ לומר שהי' קבלה בידם. ואולי מלשון לחם פנים לפני תמיד למדו דכל שבא עליו שם לחם יהי' בפנים דהיינו משעת אפי'. [ושתי הלחם ילפי' מלחה"פ כמ"ש הכ"מ (פ"ח מה' תו"מ ה' י') ע"ש]:

שם במשנה רש"א לעולם הוי רגיל לומר כו' וכשרות בבית פגי. אפשר לפרש דר"ש קאמר נהי דכך הי' עושין דאופין מבפנים מ"מ כשרות בבית פגי ג"כ. פי' דלא בעי קידוש תנור. ואפשר נמי דמפרש כך דעת הת"ק ג"כ. וקצת משמע כן בגמ' דאמר ר"י ור"ש מקרא א' דרשו ושביק לת"ק. ולפ"ז אפשר לומר דאע"ג דתנור מקדש כמ"ש תוס' [לעיל (צ"ד.) למ"ד] דקערותיו הם הדפוסים מ"מ כיון דלא בעי הקידוש שוב אין כלי שרת מקדש שלא בזמנם ודוקא למ"ד תגור מקדש היינו דבעי קידוש תנור א"כ ע"כ זמנם היא לענין הקידוש. אבל כיון דכשרות נמי בחוץ וא"כ לענין קידוש נהי דהתנור קדוש מ"מ א"מ שלא בזמנם:

בגמ' דילמא עשרון לא מקדש תנור מקדש, אפשר דהיא מטעם קערותיו שנמשחו כמ"ש תוס' לעיל ריש פרקין:

שם בגמ' אלא דר"א בדותא היא. כ' בתוס' ותברא מי ששנה זו לא שנה זו. נמצא לדבריהם למאי דסתם התנא בסוף הפרק דאין נאכלת פחות מתשעה דנאפה מע"ש ע"כ היו אופין מבחוץ. אבל הרמב"ם פסק לתרוייהו דנאפה מבפנים ואין דוחין השבת. וצ"ל דס"ל דנהי דנשאר בקשיא מ"מ הלכה לא אדחי [כמ"ש בתי"ט]. ואפשר דהל"מ היא. ולמ"ש במתני' בפי' דברי ר"ש מיושב ג"כ:

תוכן העניינים

שפת אמת על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה