שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שלישי · דף יב:
בגמ' דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות. מ"ש תוס' דבלא נתכוין לעדות אין בעדותו כלום. תמוה כמ"ש כל הפוסקים. אבל זה אפשר להוכיח מן הגמ' דבלא נתכוין להעיד אינו חייב קרבן שבועת העדות. וזה אפשר כיון דכתיב והוא עד כו' משמע שהזמינו לעד או עכ"פ נתכוין בראיתו להיות עד. וצ"ע גם בזה: