שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק רביעי · דף כ.
בגמ' הי' לפניו ב' נרות דולקות ארוכות. נראה דט"ס היא וצ"ל או כבויות. ועל דולקות קאמר נתכוון לכבות זו וכבה זו. ועל כבויות קאמר נתכוין להדליק זו והדליק זו. וכן הגירסא בהרמב"ם (בפ"א מה' שבת) וכ"מ בתוספתא פי"ב דשבת ע"ש). והנה הרמב"ם פוסק שם דחייב. ונדחק הלח"מ לומר דגרס הכא חייב. ולדידי אין צורך לזה. רק דס"ל דברייתא זו אתיא כר' יהודה דמתני' דאפי' שחורה ולבנה מיקרי מתעסק ופטור לר' יהושע. וא"כ בב' נרות י"ל ג"כ דזה הי' מראה שחורה וזה לבנה או ירוקה. אבל אנן קי"ל דוקא ענבים ותאנה להכי חייב הכא כנ"ל: