שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ג.
בגמ' אבע"א יליף עונש מאזהרה. אין מובן לי הא בלא"ה כיון דבאזהרה אחותך היא קאי על אחותו מן האב והאם א"כ עלה קאי נמי כי כל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו כו'. ולכן נכון גי' הרב ר"ג כדאמר ר"א כו' דקאי אתחלת הסוגיא אבע"א דלחלק א"צ קרא כדר"א ע"ש. מיהו אכתי לכאורה גם לת"ק קשה ל"ל אחותך בעונש לרבות אחותו מאב ואם הא כתוב באזהרה. אך זה נ"ל ליישב דאה"נ דעיקר אחותך הוא שבפ' אחרי גבי אזהרה הוא. דצריך להכי רק ממילא כשכפל התורה גבי עונש בפ' קדושים דין אחות פי' בה כולהו מן האב או מן האם או משניהם. דכן דרך הכתוב כנ"ל ודו"ק:
שם בגמ' לר"י דמפיק ליה מתרתי כו' חייב שתים. וקשה דלא יהי' קדש ליכא כרת. וכן הקשו בתוס' ד"ה לר"י. ותירוצם אין מובן. ואפשר לומר דר"י מודה לדרשא דר"ע דתשכיב קרי. רק דמביא אזהרה מיוחדת דלא יהי' קדש והוי תו לאוין מחולקין וכרת א' וחייב שתים כנ"ל ואולי כן כוונתם:
שם בגמ' ובמגדף ס"ל כר"ע. הקשה באר שבע הא ר"י בפ"ד מיתות ס"ל דמגדף הוא ע"ז ובס' בה"ז רצה לתרץ בזה. ותמוהין דבריו דא"כ מגדף דמתני' הוא מזמר לע"ז וז"א דפלוגתא דת"ק וחכמים במתניתין הוא במברך ה' כדאמרינן לקמן. ובס' באר שבע בפ' חלק (צ':) מיישב ע"ש אבל לפרש"י שם קשה:
שם אלא מאהבה ומיראה. למ"ש הרמב"ם (פ"ה מה' יסוה"ת) דבעובר ולא נהרג הוי אונס. צ"ל הכא ביראה מהכאה בעלמא או מעונש ממון. וכ"כ בס' ב"ש בשם ריב"ש. אכן בתוס' סנהדרין (ס"א:) לא משמע כן. ועי' בשבת (ע"ב:) בתוס' מ"ש בזה]:
בתוס' ד"ה לומר שאין עונשין. הקשו דלעיל משמע באחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו דאי לא הוי קרא לחלק בחדא מיהא חייב ואמאי הא אין עונשין מן הדין. ויש ליישב דאה"נ אילו לא הי' חייב על כל א' ואחת הי' פטור לגמרי מטעם אין עונשין מה"ד. ולהכי בא הכתוב לומר דחייב על כל אחת וא' וכיון דחייב שלשה לא שייך אין עונשין מן הדין דהטעם משום דחמור טפי ואינו מתכפר בכפרה קלה (כמ"ש המהרש"א בסנהדרין ס"ד:] דהכא באמת על כל עבירה חייב בפ"ע. ודו"ק. ומנ"ל לתוס' דלולי קרא הי' חייב חדא מיהת. וכן ביש אוכל אכילה אחת כיון דחייב על כל א' בפ"ע לא שייך אין עונשין מן הדין כמ"ש: