שפת אמת על כריתות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף כג:
בגמ' מוקי לה בוולדות קדשים וס"ל בהויתן הם קדושים איני מבין זה הלשון דאי במעי אמן קדושים ודאי א"ש טפי. ותו קשה לי למה לא מוקי בבכור דקדוש מרחם. וגם יש להקשות א"כ למה לי קרא לרבות. ואי תימא דבלאו הא דאיסור חל על איסור צריך ריבוי על אמורי קדשים קלים. (וכ"מ בחולין (קי"ז.) דגם יותרת וכליות דלית בהו משום אחע"א צריכי ריבוי למעילה]. א"כ קשה למאן דיליף מזה דאיסור חל על איסור בקדשים מנ"ל הא דילמא מיירי בבכור וקמ"ל דאמורי קדשים קלים מועלין בהם. רק באמת צ"ע ל"ל קרא כיון דכתיב במעילה מקדשי ה' אטו הני לאו קדשי ה' הם. [וכן הוא בתו"כ פ' ויקרא (פרשתא י"א) דמרבי חלב למעילה מקדשי ה' ע"ש]: