שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שני · דף ל:
בגמ' אמר לי' אביי והא רבב"ח כו' פירש"י דר"י, דמתניתין לא שייך בפלוגתא דר"מ ור"י כלל ותמוה דא"כ למה שני אביי לעיל דחישב בסימן אחד למחר וס"א בחוץ אך באמת למה דפי' אביי לעיל דמיירי בב' סימנין שפיר אתיא כר"מ דמדחילק ביניהם ולא חישב סתם על למחר וחוץ מוכח דהוי חזרה והא דמקשה אביי על ר' דימי משום דס"ל דבב' סימנין גם ר' יוסי מודה ואתיא ככ"ע. מיהו רש"י אפשר דנתכוון ג"כ לזה וכוונתו דאי לא תוקמי בב' סימנין לא שייכי לדר"מ א"ו בב' סימנין מיירי וא"כ אתיא גם כר"י. אבל התוס' שהניחו בתימה לא נחתו לזה ולא זכיתי להבין תמיהתם בזה:
שם בגמ' ת"ש דבעי לוי מרבי כו' כל הסוגיא. ויש כמה תמיהות בסוגיא זו חדא מה זה דאמר לדידך דאתניתך תרתי פירש"י כזית כזית וכזית וכזית ל"ל תרתי ליתני' כזית וכזית וכ"ש כזית כזית. תו תמוה למה באמת תני ללוי רק כזית כזית כיון דאמת אפי' כזית וכזית פרטי הוי. וגם יש להקשות מה דבעי לוי מרבי אליבא דר"י ולא קי"ל כר"י ואפשר לפרש קצת דלא כפירש"י רק תרתי פי' רישא דמתניתין בחישב בשחיטה למחר ובשאר עבודות לחוץ וסיפא דכזית למחר וכזית בחוץ וללוי תני חדא פי' רק סיפא דכזית למחר כזית בחוץ והשתא שפיר י"ל דלאו דוקא כזית כזית ה"ה כזית וכזית רק דנקט כזית כזית לרבותא דת"ק דלחכמים אפי' כזית כזית מוציא מידי פיגול בשלמא למאי דמתני לר"ש תרתי א"כ ודאי סיפא דוקא דאי לאו דוקא לאשמעינן רבותא טפי וליכא למימר דלרבותא דת"ק נקטו דהא כבר תני ברישא דלת"ק אפי' ב' עבודות ממש לא הוי פיגול אבל ללוי דתני חדא שפיר אסתפק לי' והשתא נ"מ נמי לת"ק בבעיא זו דאי לאו דוקא ולרבותא דת"ק הוא ממילא י"ל דבב' עבודות ממש אפי' לת"ק הוי פיגול. מיהו מה דשמעינהו לרבנן תרתי ע"כ צ"ל כפירש"י דשמע מהם כזית כזית וגם כזית וכזית. ובאמת גם פי' זה דוחק אך לשון תרתי תמוה לפירש"י:
שם בגמ' וסבור דידי דוקא כו'. ק"ק למה לי זה כיון דרבי באמת מסיק דלאו דוקא ואפי' כזית וכזית נמי פרטא הוי ושיירי זה ומ"מ עירוב מחשבות לא שייר א"כ טפי הול"ל דלוי ידע דדידהו דוקא ומספקא לי' אי מדהאי שייר שייר נמי אחריתא או לאו. וצ"ע על אילפא לעיל דלא ידע האי מילתא דרבי הכא. וגם למה לא מייתי הגמ' סייעתא לר"י מהאי עובדא דרבי: