אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שמיני › דף פא:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שמיני · דף פא:

דף פא.

בגמ' הב"ע בחטאת חיצונה ושיריים. נראה דבני מערבא תירצו בזה גם הא דתניא דהכל מודים דאלו ואלו עלו לו א"ש גם לר"א כיון דמיירי בשיריים דדינם למטה ולפי זה מיושב קושי' תוס' לעיל (כ"ו:) דאי שלא במקומו כמקומו אין תקנה לדם שלמטה. ולאוקימתא זו א"ש:

שם בגמ' ונפלוג נמי ר"א בהא. היכי ניעבד ניתיב בחוץ והדר בפנים מצוה להקדים פנים ניתיב פנים והדר חוץ כיון דאיכא חטאת ואשם לא פסיקא לי' והקשה רש"י ניתיב בפנים לתקן עכ"פ מה שבפנים ותירץ דלפסול לכתחילה הדם לא אמר ר"א ומוטב להמתין עד שקיעת החמה ויפסל מעצמו. והעתיקו הרע"ב. ונמצא דין חדש דכל הני דישפך לאמה ממתינין אותן עד הלילה. ולא נמצא זה מפורש בשום מקום וגם הרמב"ם כ' סתם ישפך לאמה. ודוקא בשריפת קדשים טעונין [לפעמים[ עיבור צורה. אבל דם קודם זריקה אין עליו דין קדשים פסולין והוי רק כמו הפסד ממון ויביא קרבן אחר וגם קשה לי על פירש"י מהא דאמרינן בגמ' לעיל למ"ד אין בילה אם בכוס א' נתערבו דם שלמעלה ושלמטה לר"א יתן למעלה כל מה שלמטה ועוד יותר. ונמצא דמה שלמטה נפסל בידים ולא אמרי' דימתין עד הלילה כדי שלא להפסיד בידים מה שלמטה. ואפשר ליישב כוונת רש"י דבאמת בעבור תיקון קרבן זה אין חוששין להפסיד השני כשבא זה ההפסד בשעת הקרבת הכשר. אבל הכא מיד שמכניסין הדם לפנים קודם הזריקה נפסל הדם שבחוץ וזה אסור. ולולי פירש"י הי' נראה לע"ד פי' אחר דבאמת עיקר הדבר תמוה לומר כיון דמצוה להקדים פנים לחוץ לכן ישפך שניהם לאמה הלא מוטב להקריב הפנימי אחר החיצון משיתבטל כל הקרבן. לכן יש לפרש דבלא"ה גם לפירש"י והרע"ב חולק ר"א עכ"פ בתערובות פנים ועולה דחוץ רק התנא לא רצה להאריך וסמך עצמו אדלעיל וכיון דלא פסיקא לי' למתני' בכלל לא רצה להאריך בפרט. וא"כ י"ל דאה"נ דר"א בתרווייהו פליג רק כיון דבעולה צריך ליתן בפנים ואח"כ בחוץ ובחטאת ואשם צריך ליתן בחוץ ואח"כ בפנים כיון דליכא עצה אחרת והי' צריך התנא להאריך בחילוקי דינים להכי סמך אדלעיל אבל באמת ר"א פליג גם בב' האופנים. ופי' הגמ' היכי ניעבד כו' הכוונה איך יאמר התנא בקיצור דיעבד אי ליתן בחוץ ואח"כ בפנים הא מצוה להקדים. פי' בעולה דיש עצה להקדים פנים. ואם יאמר שיתן בפנים ואח"כ בחוץ הא בחטאת ואשם כה"ג פסול וצריך לעשות להיפוך להכי לא פסיקא לי' למיתני כנ"ל. ולפ"ז אין להוכיח מכאן דישפך לאמה הפי' בלילה וצ"ע:

בתוס' ד"ה נתן בחוץ וק"ק כו'. א"י למה הוצרכו להקדים ולהקשות בדוחק מדיוקא בלא"ה תקשי בגמ' דאמרינן דלר"א דס"ל רואין כאלו הן מים מ"מ בנותן בפנים קודם שנתן בחוץ פסול מטעם דם שנכנס בפנים אע"פ שהכניסו לשם מים וצ"ע באמת בזה:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה