אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק שביעי › דף ע:

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שביעי · דף ע:

דף סט.

בגמ' אפי' באווזין ותרנגולים פירש"י בקדשים. וצ"ע כיון דלא שייך בהו קדושת הגוף למה נדמינהו לקדשים בפנים דהם קדושת הגוף. ויותר יש לתמוה בהא דמסופק הגמ' אח"כ בעז במקום עגלה ערופה לר"מ משום דלאו מינא דעגלה היא. משמע הא עגלה שאינה ראוי' כגון שעלה עלי' עול וכדומה אינה מטמא במשא וקשה מה קדושה שייך בה אפי' אם נתיחדה לעגלה כיון דפסולה לעגלה מה קדושה חל עלה. וגם תמהני דלר"מ נמי דוקא קדשים בפנים קאמר משום דמליקה בפנים לעולם כשחיטה בחוץ. אבל זה הנחל אטו מקום מיוחד הוא להיות הנערף שם במקום שחיטה וצ"ע טובא:

שם בגמ' מכלל דעגלה ערופה טהורה היא כו'. פי' היא אליבא דכו"ע אע"ג דהאיבעי' דלעיל אליבא דר"מ קאי דמטהר גם במליקת טרפה אבל לדידן דקיי"ל כרי"ו דשחיטה מטהר ולא מליקה א"כ נהי דמליקה כשרה לכו"ע מטהר הואיל והיא מתרת את האיסור אבל עגלה ערופה מנ"ל דמטהרת כיון דליכא האי טעמא מ"מ כיון דהכשירה התורה וכתי' בה כפרה כקדשים בודאי יצאה מידי טומאה. ומשו"ה כי מותיב ר"נ מברייתא לא משני דאתיא כרי"ו. ולכן פוסק הרמב"ם (פ"ג מהל' אה"ט) דעגלה ערופה כתקנה אינה מטמאה. אבל אם נעשית בפסול כגון שנטרפה או נעבד בה עבודה. נראה דתליא בפלוגתא דר"מ ורי"ו ולר"מ הוא דבעי בערף עז. ומשו"ה השמיט הרמב"ם בעיא זו. ובמל"מ שם הביא דבירושלמי פ' עגלה ערופה מיבעי' אי ערופה מטהר טריפתה ע"ש. ובס' מראה הפנים שם לא דק שכ' דבבבלי פשיטא להו דמטהר וז"א דהכא בנעשה בכשרות מיירי. מיהו יש להוכיח קצת מהא דמתיב ר"נ מחלב דעגלה ערופה דהא י"ל דכונת הברייתא על חלב טרפה של עגלה ערופה. וי"ל דעדיפא מינה משני דגם בנבילה מצי קאי. או דבעי לתרץ גם אליבא דר"מ דלדידי' גם טרפתה מטהרת כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה