שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שביעי · דף סט.
בתוס' ד"ה ולטעמיך תימא כו' לכאורה לק"מ דאיך נכלל בע"מ באין פסולו בקודש ודאי זר נכלל בכל שפסולו בקודש דמ"מ הפסול נולד אחר ההקדש אבל בסיפא אין פסולו בקודש ע"כ היינו שנפסל בהיותו חולין. אבל קדשים שנעשו בע"מ] למה נקרא אין פסולו בקודש ונראה דתוס' לשיטתייהו אזלי דכתבו לעיל (בהג"ה] דפי' אין פסולו בקודש היינו דלא מצינו הכשר בזה הפסול בקדש וזה שייך ג"כ בבע"מ. ומה שהקשו תוס' ד"ה אין קידוש כלי כו' תימא כו' התמיה הזאת אינה לפי פי' התוס' לעיל פסולו בקודש היינו דיש הכשר לזה הפסול בקודש דהכא ליכא הכשר לעולם. רק תוס' כאן אזלי לפי' הפשוט פסולו בקודש שנפסל אחר ההקדש: