שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שביעי · דף סו:
בגמ' עולת העוף דשני במאי אי במליקה מדקתני סיפא כו' נימא דלא כר"י כו' וק"ל בלא"ה ליקשי דאי בסיפא שני במליקה ולא מלק בעולה רק סי' א' א"כ נבילה היא ומטמאה בבית הבליעה. ולא מיבעיא למ"ד שהי' פוסל בין סימן לסימן א"כ ודאי חשיב פסול בשחיטה רק אפי' למ"ד לעיל דשהי' אינה פוסלת ופרש"י מטעם דשחיטת סימן א' סגי בעוף והא דצריכין במליקה ב' סימנין לקיים מצות הבדלה היא. מ"מ נראה דהכא גרע טפי כיון דעכ"פ מליקה זו לאו כדין היא ושוב הוי כמליקה בחולין דנבילה היא. בשלמא במולק ב' סימנים רק בשהי' בינתים כיון דגבי מליקה לא אגמר לן רחמנא דין שהי' אין שהי' פוסלת בזה. והוי מליקה כשרה. אבל באינו מבדיל דהמליקה בעולה פסולה למה לא יהי' נבילה כמו בחולין מיהו ע"כ מוכח מכאן דלא חשיב נבילה כה"ג אבל עכ"פ צ"ל דסוגיא זו אתיא כמ"ד שהי' אין פוסלת בין הסימנים כמ"ש:
שם במשנה ר"י אומר אין מועלין בה משום דנעשית חטאת. ואיתא בגמ' דלמיסק לחובה לא וכ"כ הרמב"ם (פ"ג מה' מעילה) הלשון דלא עלה לבעלים. ונראה מזה דמ"מ כשר הוא ונאכל לכהנים ולהכי אין בה מעילה. והא דא"י ידי חובה לי"מ בתוס' לקמן (ס"ח.) דהוא מדרבנן ודאי א"ש. ואפי' היא מדאורייתא שמא יש איזה דרשא דאין יוצאין בו. אבל פי' תוס' שכתבו דרק אין מועלין אבל פסול הוא מה"ת תמוה דא"כ כיון שאין היתר לכהנים איך יצא מידי מעילה מיהו תוס' הביאו דוגמא לזה ע"ש. ולמ"ש מקודם דכשר הוא צריך לומר דהא דתנן לעיל עשאה למטה כמעשה כולן פסולה אין הפי' כמעשה כל חטאת דלר"י כה"ג כשר הוא:
תוס' ד"ה דשני תימא לי כו'. יש ליישב דלשון המשנה למטה כמעשה כולן כולל נמי אפי כמעשה כולן דחטאת ג"כ ועלה קאי וכולן אין מטמאין כנ"ל: תוס' ד"ה ואלא במיצוי כו' ונראה לפרש כו' נתכפרו בעלים כדשמואל כו'. נראה להוכיח מדברי תוספות אלו דכל שלא במקומו דנתכפרו בעלים רק הבשר אסור באכילה. ה"ה דאסור להקטיר האימורים. וכן בשר העולה. דהא הכא בעולת העוף ליכא אכילה. וא"כ למאי הלכתא פסול הכא כיון דהבעלים נתכפרו. אלא ע"כ דאסור להקטיר. ולעיל (ד' כ"ו) נסתפקתי בזה. ומן המשנה גופא דהכא בעולת העוף עשאה למטה כמעשה כולן פסולה אין להוכיח דפי' דמלקה למטה ופסול לגמרי דלא נתכפרו הבעלים אבל מדברי התוס' כאן שפיר נפשט זה הדין כנ"ל:
בא"ד וא"ת אי לא שני אלא במיצוי כו' וכן חטאת כו'. קושיא שני' בחטאת לכ"ע קשה דאפי' שני במליקה כיון דעשה כמעשה חטאת רק דעשה למעלה ומליקה דחטאת כשר בכל מקום א"כ כבר נעשה היתר שחיטה. ואפשר לתרץ קצת כיון דגמר כל המעשים למעלה ולא ירד א"כ כל כמה דאינו יורד אינה ראוי' להתכשר והיתר שחיטה מהני רק כשעומד הי' לקבל ולזרוק כמצותה משא"כ כשחסר עוד מעשה ירידתו למטה: