אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק רביעי › דף מ.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק רביעי · דף מ.

דף לט:

בגמ' אביי אמר לר"י נמי אצטריך. צ"ע למה הוצרך אביי לזה הלא עכ"פ הברייתא דיליף סמיכה ביו"כ מכן יעשה ע"כ פליגא אברייתא דידן א"כ טפי א"ש למימר דלר"י לא אצטריך ואתיא כר"י דאל"כ כמאן תרמי':

בתוס' ד"ה לא נצרכה כו' הקשו על רש"י דאמרינן לקמן דאצטריך לפר שלא יהי' דבר הלמד בהיקש ולרש"י נגמר מהיקש דמשיח וכתבו נמי מהא דאמרינן לקמן הו"א ה"מ הזאות דכתיבן בגופי' כו' משמע שהבינו דכוונת הגמ' הזאות דכתיבן בגופי' היינו בפר העלם. ולהכי נמי תמהו לקמן (מ"א:) בד"ה אבל דהא לפר הוי כמאן דכתיב בגופי'. ובאמת לשון הגמ' לא משמע כלל הכי דהול"ל כדאמר לעיל דהוי דבר הלמד בהיקש ולכן נראה לפע"ד כוונת הגמ' דמהך היקש דועשה כן יעשה ליכא למיגמר רק אופן המעשה להיות כל המעשים שוין דהיינו לעכב או לאת בדם וטבילה אבל למיגמר מעשה חדשה כגון יותרת וכליות לא והיינו דאמרו דוקא הזאות דכתיבן בגופי' פי' בשעירי עכו"ם עצמו בזו ילפינן דדין הזאות אלו כהזאות פר העלם דבר אבל יותרת דלא כתיב בגופי' כלל אין לנו ללמוד רק מהך היקש דחטאתם על שגגתם כיון דכתי' אשה לה' היינו הקטרה ילפינן שפיר כדפי' רש"י לקמן א"כ מיושב הכל. ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה