שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף י:
בגמ' ולפריך מה להצד השוה שבהן שכן אין להם קצבה. צ"ע בקושיא זו כיון דעיקר ילפותא מחטאת וגם חטאת אין לה קצבה א"כ אין מעלה זו דקצבה גורמת והיכן מצינו דמשום שיש לה קצבה יהי' דמה למעלה. וגם לקמן צ"ע דפריך רבא ג"כ הכי לענין דם אשם שנכנס בפנים ע"ש:
שם בגמ' חטאת עוף תוכיח. בס' טה"ק שגג בכאן דכ' דחטאת עוף לא בא על חייבי כריתות. והרי חטאת עוף דטומאת מקדש וקדשיו חייבי כריתות הוא:
בתוס' ד"ה ומה עולה תימא כו' ותימא כו'. לע"ד ב' תמיהות אלו יש ליישב בפשיטות. דאין ללמוד לפסול עולה שלא לשמה מק"ו דחטאת דמה לחטאת שכן אינו בא בנדר ונדבה. ולהכי כיון דלא עלה לבעלים ממילא פסול. וכמו"כ אין ללמוד להכשיר אשם שלא לשמו מעולה דשאני עולה דבא בנדר ונדבה משא"כ אשם דזה עיקר טעמא דר"א במשנה מה חטאת בא על חטא כן אשם. פי' דאינו בא בנדבה כנ"ל: