שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ג:
בגמ' חטאת ששחטה ע"מ שנתחייב עולה כשרה כו' עליו דומיא דידי' דמחויב כפרה כמותו. בזה יש ליישב הא דצריך קרא בפסח לפסול שלא למנויו תיפוק לי' דהוי שינוי בעלים והנה התוס', בפסחים (ס"א.) כתבו דשינוי בעלים לא פסול בשחיטה *) רק ע"מ שיתכפרו אחרים בזריקה ושלא למנויו פסול בשחיטה עצמה וכ"מ ברש"י לקמן (ד'.) בד"ה וישנו בד' עבודות. אבל הרמב"ם (פט"ו מה' פסוהמ"ק) כ' סתם ששחטו לשם אחרים ע"ש. שוב קשה כנ"ל. רק דנ"מ בשחט לשם מי שפטור מפסח או למי שכבר הביא פסחו. דמצד שינוי בעלים לא מיפסל דאינו מחויב כפרה כמותו ופסול רק משום שלא למנויו: ומ"ש בצל"ח שם ע"ד תבלין דסוף סוף היכי משכחת שלא למנויו שלא יהי' בשינוי בעלים. אין מובן דלשיטת רש"י ותוס' דש"ב לא הוי אלא במחשב בשחיטה ע"מ לזרוק בפשיטות ניחא כנ"ל. וע"ש שתי' כעין מ"ש כאן דמשכחת בשוחט לשם עכו"מ שאינו מחויב כמותו. ומיפסל רק משום שלא למנויו. וא"י מנ"ל דבכה"ג פסול לפמ"ש הר"ן בנדרים (ל"ו.) באיסור אכילת פסח שלא למנויו שהוא רק בראוין להמנות ע"ש. הכי נמי בשחיטה שלא למנויו. י"ל כן דלא מיפסל רק בראוין להמנות: