אור ברסלב
שפת אמת על זבחים פרק אחד עשר › דף צז.

שפת אמת על זבחים· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק אחד עשר · דף צז.

דף צו:

בגמ' עד זמן אכילה. הרמב"ם פי' עד סוף זמן אכילה ולא עד בכלל ושעה א' קודם שנעשה נותר צריך מריקה ושטיפה. וכן הי' נראה מסברא כדי שלא יבואו לידי נותר. אך מהא דאמרי' מנה"מ ומייתי מקרא משמע קצת כדעת החולקים על הרמב"ם דאין מריקה ושטיפה רק אחר זמן איסורו. ולהכי מקשה מנה"מ דמסברא הי' נראה להצריך מו"ש קודם זמן איסורו. אבל להרמב"ם למה צריך קרא על זה. וי"ל דהו"א דמיד אחר כל בישול צריך מריקה ושטיפה ומייתי קרא דא"צ מו"ש עד קודם זמן איסורו. (ובאמת בפיהמ"ש להרמב"ם משמע דאה"נ דצריך מו"ש אחר כל בישול ואכילה וכמ"ש בתוי"ט. אך מ"ש דכן הוא ג"כ כוונת הרמב"ם בחיבורו לא משמע הכי]:

שם בתוס' ד"ה ופנית בסוף הדיבור. הקשו אי מצות לינה רק לילה א' א"כ פסח שני נמי בעי לינה מפני הקרבן וכן הקשו בכמה דוכתי. ולע"ד אפשר לומר דהא דכל קרבן בעי לינה הפי' כשבא להקריב קרבן צריך עכ"פ ללון שם שלא ימהר ללכת שנראה כדרך ארעי ומקרה אבל אם שוהה שם ולן אפי' אי מקריב גם למחר קרבן י"ל דא"צ שוב ללון שנית דכל הקפידא הוא כשבא שם לא יפטר בלא לינה. ומיהו בפסח בעי לינה אפי' לן שם כבר בע"פ ובפסח שני כה"ג פטור מלינה כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה