שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק שני · דף יז.
בגמ' אר"י מודה ר"מ בשעיר ר"ח כו'. משמע דוקא הני אבל קרבן יחיד דאימעוט נדמה מ"מ כשר אי דומה לאם אמו. והא דמסיק הגמ' דהו"א ה"מ לגבי קרבן חובה כו' פי' אבל קרבן נדבה ליתכשר אפי' נדמה ממש קמ"ל דנדמה פסול. אבל כה"ג אפשר דכשר מיהו לדידן לא נ"מ דקי"ל כחכמים דפליגי אר"מ והרמב"ם השמיט כל זה. וגם בצמר דכלאים כ' סתם (פ"י מה' כלאים) רחל בת עז בקיצור וע"ש בכ"מ. ועמ"ש בב"י (יו"ד סי' שט"ו) ובלח"מ (פ"ב מה' בכורות) בדעת הרמב"ם]: