אור ברסלב
שפת אמת על בכורות פרק שני › דף טז:

שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שני · דף טז:

דף טז.

במשנה וולדי וולדות כו'. צ"ע לפי' התוס' דמקבל צאן ברזל גם על ריוח דולדות קיבל עליו בסכום מעות (כמ"ש ראי' מהירושלמי] א"כ יד עכו"ם בכל הולדות עד סוף הדורות ומ"ט דת"ק דמחייב בהם. ואולי מודין התוס' דהכא לא קיבל עליו השבח דולדי וולדות. וצ"ע שלא הרגישו המפרשים בזה:

שם בגמ' בעי זוזי ולא יהיב כו' לא משכח בהמה כו'. בתוס' הקשו מבהמת ארנונא ללשון הגמ' בפסחים דמחייב בבכורה הואיל ומצי לסלוק בזוזי מ"ש מדהכא. ונראה ליישב דשאני הכא דע"ד כן קיבל ממנו דיוכל לתפוס הבהמות כשלא יתן דמים וגם דרך המשא ומתן כן דרווחא לקרנא משתעביד. אבל התם דכל הבהמה של הישראל ונהי דדינא דמלכותא דינא ולכן אם הי' לו חלק מס בגוף הבהמה הי' פטורה מ"מ כיון דמצי לסלוקי בזוזי הרי המס רק דינר על כל בהמה א"כ הא דאי לא משכח זוזי נוטל הבהמה זה הדין נעשה אח"כ כשאינו מוצא ממון. אבל הדינא דמלכותא דהאידנא היא רק על מעות ואין לו חלק בהבהמה כלל. דבדרך משא ומתן כשנוטל אח"כ הבהמה מעיקרא משתעבדי להכי דאל"ה א"י ליקח רק משום דעד"ז נעשה העסק. אבל המלך עושה ככל אשר רוצה ומעיקרא חלקו במעות וכשאינו מוציא גוזר ליקח הבהמה אח"כ אבל לא הוי עתה דינא דמלכותא רק על מעות ובסברא זו פליגו ב' הלשונות בבהמת ארנונא כנ"ל:

תוכן העניינים

שפת אמת על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה