אור ברסלב
שפת אמת על בכורות פרק שלישי › דף כה.

שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שלישי · דף כה.

דף כד.

בגמ' גוזז במספרים ואינו חושש. צ"ע למה נקרא אינו מתכוין כיון דגוזז להדיא ותו דהוי עכ"פ פסיק רישא. וגם הרמב"ם (פ"א מה' פרה) כתב הטעם דאינו מכוין לגוז. [וכ"מ בתוס' לקמן (ל"ד.) ד"ה אילימא. וכעין זה אי' בשבת (קל"ג.) בקציצת בהרת דנקרא דשא"מ אף שקוצץ בכונה כיון שא"מ לטהר. וע"ש ברשב"א שתמה ע"ז]. ואולי ס"ל להגמ' דעיקר גיזה כשנוטל הגיזה לאיזה צורך וכל היכי דא"צ לו לא חשוב גוזז וצ"ע ברא"ש לעיל (פ"א סי' י"א) מבואר דגם בגוזז מחמת מכה וקובר השיער איכא לאו דלא תגוז. ועי' במג"א (סי' ש"ג) בשם הריב"ש דגוזז בשבת חייב אפי' א"צ לצמר]:

שם שאני פרה דלא שכיחא פרש"י ובמידי דל"ש לא גזרו רבנן. וצ"ע בזה כיון דהתקנה הי' על כל קדשי בדק הבית למה מידי דל"ש לא יהי' בכלל. ודאי לעשות תקנה במידי דל"ש לא מצינו. אבל אם בתוך כלל בדק הבית נמצא גם מידי דל"ש שפיר הוי בכלל. ותו קשה א"א דלא גזרו בזה א"כ מה פריך בתר הכי ליחלה כו' וליגזה למה לטרוח בזה כיון דליכא איסור כלל. ולכן נראה לפרש פרה דלא שכיח למצוא פרה אדומה לכן התיר ר"י בה"מ לעשות איסור דרבנן ולהכי מקשה דהא איכא עצה בהתירא וא"צ להתיר מילתא דאיסורא:

תוכן העניינים

שפת אמת על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה