שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ה:
בגמ' ת"ל אך חלק. קצת קשה דבכ"מ אכין ורקין מיעוטין וכאן האך מרבה. הגם דממעט מן הדרש דהוא שור ובכורו שור מ"מ בגוף הפסוק ריבוי הוי. ואפשר דהדרש מכח מיעוט אחר מיעוט דבכור שור ממעט כשאין בכורו שור ואך ג"כ ממעט. ומיעוט אחר מיעוט לרבות כשדומה במקצת לשור:
שם בגמ' צריכי דאי כ' רחמנא בכור שור ה"א כו'. קשה לי לא ליכתוב פרט כלל רק בכור בהמה הטהורה והוי כולל שור כשב ועז כדהתחיל בקרא בכור בהמה טמאה תפדה. ואין לומר דהו"א כל מין בהמות אפי' חיות דחי' בכלל בהמה דהא כבר כתי' כל הבכור כו' בבקרך ובצאנך וצ"ע:
בתוס' ד"ה אך חלק תימא כו'. ואפשר לומר דדוקא למאן דיליף מבכור שור הוא שור ובכורו שור משמע שיהי' הולד ממש כמוהו לכן צריך אך לרבות דומה במקצת. אבל פטר פטר בב' פרשיות הם. רק פטר חמור א' אתי שיהי' אמו חמור ופטר ב' שיהי' הולד חמור. וכל שדומה במקצת לחמור שפיר שם חמור עליו וא"צ קרא לרבות. ומה שרצו תוס' לומר דמתניתין פליגי אהדדי דוחק גדול. ומה שנסתייעו לזה מדמקשה הגמ' מנה"מ כו'. אינו מוכרח דבאמת רב יהודה עלה דההיא מתניתין דלקמן אמרו. והגמ' מייתי כאן המשנה ומה דאמר עלה ר"י להקשות עליו ממתני' דהכא. וזה פשוט:
בד"ה והא תנא כו' וקשה כו'. והנה למאי דמסיק הגמ' דעיקר שור כשב ועז מצרך צריכי ורק מבכור בכור נפקא לן הוא שור ובכורו שור א"כ בכור ראשון ושני ע"כ צריך קרא למכתב. רק בכור שלישי י"ל דאי הוי כ' בכור שור ובכור כשב ועז הוי משמע להדיא דכשב ועז כחדא הם. ובכור כשב הדומה לעז הוי מחייבין להכי צריך למיכתב גם בכור עז עז כנ"ל: