אור ברסלב
שפת אמת על בכורות פרק חמישי › דף לד:

שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק חמישי · דף לד:

דף לג:

בגמ' קצצה מתכוין כו'. יש לעיין אי בקוצץ בהרתו עד שלא טימא אותו הכהן ** במשנה (פ"ז דנגעים מ"ד) התולש ס"ט כו' עד שלא בא אצל הכהן טהור מ"מ י"ל דבקוצץ דעקר הנגע כל כך ראוי לקנסו טפי, כמ"ש הר"ש שם סוף פ' הנ"ל.וע"כ צ"ל כן לתי' א' שכתבו התוס' שלא הי' אלא מצורע מוסגר ושם במשנה הנ"ל מסיק רע"ק דגם בימי הסגרו טהור בתולש ס"ט וצ"ל דקוצץ חמיר טפי כנ"ל:** ג"כ קנסוהו דבודאי הלאו עובר אפי' כה"ג [כדאי' בספרי פ' תצא ובתוספתא פ"ג דנגעים וכ"פ הרמב"ם (פ"י מה' טו"צ) ע"ש]. ולפ"ז לא יוקשה קושית התוס' ד"ה מקמייתא ע"ש. ומשמע דס"ל לתוס' דבקוצץ קודם הטומאה של הכהן לא קנסוהו והטעם י"ל דהקנס הי' רק שלא יהי', טהור בקציצה זו. אבל מ"מ כל שלא טמאהו הכהן דאפי' עוד הנגע בו טהור כל שלא טמאו הכהן לא שייך לקנוס עליו טומאה וצ"ע:

שם בגמ' בעי ר"פ יטהר תנן או ויטהר נ"מ לחתן כו'. ק"ק ממנ"פ אי נימא דכל דנולד נגע אפי' כשראהו הכהן לא טימאהו כלל כגון שנתקטנה מכגריס קודם ראיות הכהן מ"מ יצא גם מטומאה ראשונה. א"כ נ"מ בפשיטות דאי יט. תנן טהור אפי בכה"ג אבל אי ויטהר תנן צריך דוקא להיות נטמת ע"י הכהן ויטהר ממנה אז יטהר גם מנגע ראשונה. ואי נימא דלכ"ע אינו טהור רק כשנולד לו נגע שטמאהו הכהן א"כ בחתן דלא יראה הכהן הנגע ולא יטמאנו לא יטהר גם מראשונה וצ"ע:

שם בגמ' בנו זורעה אלמא לדידי' קנסו לברי' לא קנסו. ק"ק מה מדמה הגמ' הלא יש לחלק דבבכור שפיר אסרו זו הבהמה וממילא גם הבן נפסד. אבל התם דעיקר הקנס על האיש שלא יזרענה ולא שייך האיסור על השדה ולהכי לבנו לא קנסו:

תוכן העניינים

שפת אמת על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה