שפת אמת על בכורות· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף לג.
בגמ' אלא בכור מאן תנא כו'. צ"ע כיון דלכ"ע בכור אין נמכר באטלז א"כ לענין בזיון קדשים יש עליו קדושה. וכמו כן בפסולי מוקדשין לולי הטעם דהנאתן להקדש. א"כ מה"ט נמי אין מרגילין [לפמ"ש רש"י דטעמא דאין מרגילין משום בזיון. ועי' פרש"י תמורה (כ"ד.) ובשו"ת נוב"י (מהד"ת סי' קצ"ד) מ"ש בזה] ולמה לא מצי אתיא ככ"ע. וצ"ל דפשיטא להגמ' דהרגלה אינו בזיון גדול ולא מיתסר רק ביש עליו קדושת קרבן ממש: