אור ברסלב
שפה לנאמנים נחי למ“ד אל”ף

שפה לנאמנים· רבי יהודה ליב אדל

נחי למ“ד אל”ף

נחי עי"ן

זְמַן גוּף קַל זכר קַל נקבה נִפְעַל זכר נִפְעַל נקבה עבר יחיד נסתר מָצָא (א) מָצְאָה נִמְצָא נִמְצְאָה רבים נסתרים מָצְאוּ מָצְאוּ נִמְצְאוּ נִמְצְאוּ נוכח ליחיד מָצָאתָ מָצָאת נִמְצֵאתָ נִמְצֵאת נוכח לרבים מְצָאתֶם מְצָאתֶן נִמְצֵאתֶם נִמְצֵאתֶן יחיד מדבר מָצָאתִי מָצָאתִי נִמְצֵאתִי נִמְצֵאתִי רבים מדברים מָצָאנוּ מָצָאנוּ נִמְצֵאנוּ נִמְצֵאנוּ בינוני פֹּעֵל נסתר מֹצֵא מֹצְאָה נִמְצָא נִמְצָאָה נסתרים מֹצְאִים מֹצְאוֹת נִמְצָאִים נִמְצָאוֹת פָּעוּל נסתר מָצוּא מְצוּאָה אין בו פעול אין בו פעול נסתרים מְצוּאִים מְצוּאוֹת אין בו פעול אין בו פעול מָקוֹר בכל"ם מָצוֹא מָצוֹא הִמָּצֵא הִמָּצֵא ציווי ליחיד מְצָא מִצְאִי הִמָּצֵא הִמָּצְאִי לרבים מִצְאוּ מְצֶאנָה (ב) הִמָּצְאוּ הִמָּצֶאנָה עתיד יחיד מדבר אֶמְצָא אֶמְצָא אֶמָּצֵא אֶמָּצֵא רבים מדברים נִמְצָא נִמְצָא נִמָּצֵא נִמָּצֵא נוכח ליחיד תִּמְצָא תִּמְצְאִי תִּמָּצֵא תִּמָּצְאִי נוכח לרבים תִּמְצְאוּ תִּמְצֶאנָה תִּמָּצְאוּ תִּמָּצֶאנָה נסתר יִמְצָא תִּמְצָא יִמָּצֵא תִּמָּצֵא נסתרים יְמְצְאוּ תִּמְצֶאנָה יִמָּצְאוּ תִּמָּצֶאנָה

א גזרה זו נקראת נחי למ“ד אל”ף, כלומר של“פ שלה היא אל”ף, והיא נחה על הרוב בבואה אחר תנועה. איברא, אחר שו“א היא מורגשת בתנועה לעולם. (ב) משקל אחר מִצְאֶנָה, האל”ף מורגשת, ועל דרך זה רבות בעתיד נמצאים על שני המשקלים, תִּמְצֶאנָה, האלף נחה, או תִּמְצְאֶנָה אל“ף מורגשת. ודע, דאף דקי”ל כי כל לשון עבר אשר תשמשהו וי“ו ההפוך מעבר לעתיד, תשוב הנגינה מלרע, כמו וְשָׁמַרְתָּ את חוקיו (דברים ד, מ), וְשַׁבְתִּי בשלום (בראשית כח, כא), אין דין זה נוהג בגזרה זו אשר ל”פ אל“ף, וגם בגזרה אשר ל”פ ה“א, אבל כולם מלעיל אף עם וי”ו ההפוך, וְנָשָׂ̩אתִי לכל המקום בעבורם (בראשית יח, כו), וּמָצָאתָ שני אנשים (ש"א י, ב), וְעָשִׂיתָ לאהרן (שמות כט, לה), וּבָנִיתָ שם מזבח (דברים כז, ה). ובא אחד מלרע ע“פ מסורה, וְאָפִיתָ אותה (ויקרא כד, ה). ודע דאין זה אלא בבנין הקל, אבל בהפעיל הם מלרע עם וי”ו ההפוך, וְהוֹצֵאתִי (שמות ו, ו ועוד).

תוכן העניינים

שפה לנאמנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה