שפה לנאמנים· רבי יהודה ליב אדל
ביאור מונחים המוזכרים בספר
לתועלת המתלמד אציגה נא עמך באור השמות והמלות הבאים בענין:
גִּזְרָה. דע כי כלל לה“ק נחלק לשמונה חלקים, והם, שלמים, חסרים, נחי פ”א אל"ף, נחי פ“י יוד, נחי עי”ן, כפולים, נחי למ“ד ה”א, נחי למ“ד אל”ף (ופירוש כל אחד על מקומו יבא בשלום), וכל חלק נקרא גזרה, מלשון ספיר גִּזְרָתָם, ור"ל תבנית. כי כל השרשים אשר יִבָּנוּ על תבנית אחד, נכללים בגזרה אחת, ונקראים אז, גזרת השלמים, גזרת החסרים כו':
בִּנְיָן. כל גזרה נחלקת לשבעה חלקים, אשר כל חלק מהם נקרא בנין. וכל אחד, שם לְוַאי מוכיח עליו, בנין הקל, בנין נפעל, בנין פִּעֵל (ויש שקורין אותו בנין הכבד), בנין פֻּעַל (ויש שקורין אותו שלא נזכר שם פועלו מהכבד), בנין הִפְעִיל (ויש שקורין אותו בנין הכבד נוסף), בנין הָפְעַל, בנין הִתְפַּעֵל, ופירוש כל אחד מהם והוראתו על מקומו יבא בשלום:
זְמַן. כל בנין יש בו שלשה זמנים כוללים אשר יאותו לפעולות אדם, זמן עבר, זמן בינוני, זמן עתיד. אבל בדרך פרט, יתחלקו לששה זמנים, נקראו בשמותם, עבר, בינוני פֹּעֵל, בינוני פָּעוּל, מָקוֹר (הוא משולל מהזמן), צִוּוּי (הוא עתיד התכופיי), עָתִיד (הוא עתיד המאוחר), ופירוש כל אחד על מקומו יבא בשלום:
גּוּף. באמרנו כי איזה פעולה נעשית ע"י אדם, צריכים אנחנו לרמז במאמרינו אם הגוף המדובר בו הוא גוף נסתר, ר"ל שהוא נסתר מנגד עיני המדבר ואיננו במעמדו, ואז גוף נִסְתָּר יקרא. או הוא נמצא במעמדו ועומד לנוכח המדבר מאזין מקשיב לקולו, ואז גוף נוֹכֵחַ יקרא, או נִמְצָא. או שגוף המדֻבּר בו והמדבר עסוק בענינו איננו איש זולתו, אבל הדבור הולך וסובב בעד עצמו של המדבר, לא בעד אחרים, ואז יקרא גוף מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ: