אור ברסלב
שפה אחת על הגדה של פסח מגיד › מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

שפה אחת על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מגיד · מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

כנגד ארבעה בנים

פסקה א

מתחילה עע"ז היו אבותנו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. אפשר לרמוז כי תיבת ועכשי"ו גימטריא בי"ת שכל כך קרבנו עד שכ"י אנו נמשלים כדין אשה שהלוחות היו קדושין כמשז"ל וזה רמז בהעלם כי אין בית אלא אשה. ור"ת קרבנו המקום לעבודתו קהל על דרך בקהל ה'. ס"ת גימט' בן הרומז למ' שהשרה שכינתו בינינו: [בפ' ערבי פסחים איפליגו רב ושמואל על הא דתנן מתחיל בגנות חד אמר עבדים היינו וחד אמר מתחילה. ובעניותי בקונטרס רוח חיים דרוש ב' כתבתי דרך דרש במאי פליגי ע"ש.]

פסקה ב

ואולך אותו בכל ארץ כנען. לברר ניצוצות הקדושה דרך הלוכו. [ובזה פרשתי בעניותי מ"ש בחגיגה ר' ור' חייא הוו שקלי ואזלי בארחא דדרך הלוכם היו מבררים ניצוצות הקדושה וזהו הוו שקלי ואזלי דאגב ארח"א היו נוטלים ניצוצי הקדושה.] ואתן לו את יצחק דרך מתנה שלפי המזל לא הי"ל בן ושרי עקרה וכן ואתן ליצחק דרך מתנה כי יצחק ורבקה עקורים היו:
ואפשר לומר ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו במ"ש בכמה דוכתי משם המקובלים דבדור הפלגה הקב"ה הפריד הנשמות הטהורות באוצר בפני עצמו. והנשארים הם באוצר אחר. וז"ש ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו דנשמות ישראל הטהורות הם נפרדו וכמו שביארנו בפ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם שהנשמות הקדושות הפרידם והם באוצר הטוב. וה"ט שמאברהם נשתלשלו הדורות והוא אבינו. וז"ש ואקח את אביכם כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואפשר לרמוז כי תיבת ועכשיו עם הכולל גימטריא מדור פלג והלאה עם ג' תיבות:

פסקה ג

ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא. לכל הדברות ולכל האמירות שנאמרו בטעמי יצ"מ לפני זמנם כי אחרי פטירת לוי שהתחיל השעבוד לא היו במצרים אלא קי"ז שנים כמו שאמרו בסדר עולם. יש לצרף עיקר גדול שהפליא חסדו כי הנה עיקר גלות מצרים לברר ניצוצי קדושה מאדה"ר שיצאו בק"ל שנה שפירש מאשתו ולכן היו ישראל בקושי השעבוד לבררם וכמו שפי' רבינו האר"י זצ"ל שז"ש כי גר יהיה זרע"ך כי הוא בחי' אדם הראשון ועבדום וענו אותם ת' שנה לברר כל הניצוצות ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הם ניצוצי הקדושה שביררו שהוא הרכוש האמיתי עכ"ד האר"י זצ"ל. וזה היה בחסד עליון כי בשנים מועטות נתן בהם כח לברר כל ניצוצי הקדושה אשר במצרים עד שעשאוה כמצולה שאין בה דגים ועל זה הוזהרו לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם מאחר שלא נשאר בה שום ניצוץ שיוכלו להוציאם כמ"ש גורי האר"י זצ"ל.
אמור מעתה כל הדברים אשר אמרו דקושי השעבוד משלים וכן ריבוי עם וכיוצא אם לא השלימו הבירור לא היו יכולים לצאת וכל הטעמים לא מעלים ולא אהנו. אמנם בחסד עליון השפיע ממרום קדשו שפע קדוש שיוכלו לברר כל הניצוצות בשנים מועטות. בזכות אבות וגם נשמות הטהורות אשר בקרבם וקראו בשמותם ישראל וכתבו המקובלים שר"ת עשר ספירות כח"ב גג"ת נהי"ם בגימטריא ישראל. ומכאן נבין מעלת ישראל. וז"ש ברוך שומר הבטחתו לישראל חטיבה אחת בעולם. לעשות מה שאמר לאברהם וכו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שיבררו ניצוצות הקדושה אשר שם בשנים מועטות ולהכי אמר שהוא מחש"ב את הקץ דבמחשבה אתבריר כולא.
א"נ דהכא ההבטחה שהבטיח לאברהם אע"ה היה דבר שלא בא לעולם לצאת ברכוש גדול שאחר כמה שנים שהיה הרעב ואז קבץ יוסף הצדיק ע"ה הרכוש גדול בשבר אשר הם שוברים והוי דבר שלא בא לעולם. וגם ההבטחה לדבר שלא בא לעולם דלא קני וכמ"ש המזכה לעובר לא קנה. ועוד דרכוש גדול דבר שאינו קצוב ולהרמב"ם ורבותיו אינו קונה דבר שאין לו קצבה. אמנם בשתים ועלתה לו אחד משום חיבתו של אברהם אבינו ע"ה וכמ"ש המזכה לעובר לא קנה ואם תאמר משנתנו דעתו של אדם קרובה אצל בנו. וגדלה חיבת אברהם כמ"ש אברהם אוהבי ומשו"ה קני דבר שלא בא לעולם ולדבר שלא בא לעולם ודבר שאינו קצוב. וזאת שנית דדבורו של הקב"ה מעשה. וז"ש ברוך שומר הבטחתו. לעשות מה שאמר ודיבורו מעשה. ועוד לאברהם אע"ה שהוא אהובו.
א"נ במ"ש הרא"ם פ' וישלח דרמי מ"ש כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אינו חוזר עמ"ש יעקב אע"ה ירא אני שמא נתלכלכתי בחטא ותירץ דהבטח' דיש בחילופה הכזבת הנביא אינו חוזר ויעקב היה בינו לבין עצמו עש"ב. והכא זו ההבטחה אין בחילופה הכזב' הנביא שהיתה לאברהם אע"ה והיו זרעו גוי מקרב גוי והיה יכול לחזור, וז"ש ברוך שומר הבטחתו וכו' לעשות מה שאמר לאברהם אע"ה ואין בחילופה הכזבת הנביא ועם כל זה קיים הכל דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול דאף שיש בחילופ' הכזבת הנביא בקיום מקצת סגי וכמו דמסיק הרא"ם מההיא דראוים היה לעלות בימי עזרא וכו' והכא קיים הכל ודוק.

פסקה ה

היא שעמדה לאבותנו ולנו. רבינו האר"י ז"ל פי' היא שעמדה דקאי לשכינת עוזנו. ואפשר במה שאמרו המקובלים דהשכינה נקרא' תפלה דתמיד מתפלל' עלינו וז"ש היא שעמדה לשון תפלה כמשז"ל אין עמידה אלא תפלה שהיא מתפללת בעבור אבותנו ובעדינו כי בניה הם בצרה והיא מתפללת והקב"ה שומע תפלתה ומצילנו.
א"נ אפשר במ"ש הרב עיר וקדיש כמהר"ש הלוי בן אלקבץ ז"ל בס' ברית הלוי כ"י דהשכינה במצרים לא היתה בגלות רק שהיתה שם אבל עתה בגלותנו זה היא כ"י בבחינת גלות והאריך בזה לישב מאמרי הזהר הקדוש עש"ב. ולפי דבריו אפשר שז"ש היא השכינה שעמדה לאבותנו ולנו הא כדאית' והא כדאית' שעמדה לאבותנו דייקא שעמדה שהיתה שם עמנו במצרים. ולנו כדאיתא בגלות. א"נ יש לפרש לפי פשוטו דסיים להביא פסוק וגם את הגוי אשר יעבודו ותיבת וגם ריבה ד' גליות כמשז"ל עז"א היא שעמדה וכו' דהבטחתו היא שעמדה ומה גם דאמרו בזהר הקדוש דמיציאת מצרים נמשכת הגאולה העתידה.

תוכן העניינים

שפה אחת על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה