שערי תורת בבל על ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף טז:
(טז ב תוס') ד"ה אנינות וכו' דאי איתא דהוא דאורייתא וכו' הוה לן למגזר וכו'.—צ"ע דאם כן איך התירו חכמים סיכה ביוה"כ משום צער (עי' לעיל תוס' ד"ה אסטניס). ואף שסיכה עצמה ביוה"כ אינה אלא מדרבנן (עי' רא"ש רפ"ח דיומא בשם ר"י) מ"מ כיון שעיקר יוה"כ מן התורה הנה לא גרע מרחיצה דאנינות.