שערי תורת בבל על ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף טו.
(טו א) לייט אמאן דמהדר אמיא וכו'.—כתב במחברת הערוך לר"ש פרחון ערך רגל "להסך את רגליו" (ש"א כד ד) פי' לרחוץ תחתונו אחר שעשה צרכיו, שמנהג ישראל כך בכ"מ מארץ אדום שלמדו מהם, ומותר לישראל לקנח בצרור או בבגד או בקיסם במקום שאין מים, דאמרי רבנן "פלוני לייט אמאן דמהדר אמיא בעדן צלותא" ושמא יעבור זמן ק"ש והקב"ה אמר "בשכבך ובקומך" הא לאו הכי מהדר אמיא. ומ"ש בענין "אבנים מקורזלות" (עי' שבת פא א) במקום שאין מים הוא. ואין דבריו נכונים, כי ברחיצת ידים אמור כאן.
שם ועד כמה עד פרסה.—כעין זה לקמן כג א ול' רע"א.