שערי תורת בבל על ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
דף יג:
(יג סע"ב) הא מיגנא שפיר דמי וכו'.—לפרש"י "מיגנא לישן" דמשמע דשכיבה בלא שינה מותר קשה דהיה יכול לתרץ דלא תימא "הא מיגנא שפיר דמי" אלא "הא מישכב שפיר דמי" דומה לקורא ק"ש דשוכב ואינו ישן, ומזה מוכח דאפי' שכיבה בלא שינה אסור. וטעמו של דבר שפעמים כשהוא שוכב בא לידי שינה אף שלא התכוין תחלה לישן. וכן מצאנו בערוך ערך גן ב' "גני שוכב".