אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק י · הלכה ו

הלכה ה

א"ר יוחנן לית כאן נכבשין אלא נשלקים כבוש כרותח הוא. — המפרשים פירשו דשלוק פחות ממבושל ואעפ"כ תמוה דמ"מ רותח הוא בכל אופן ולמה כבוש כרותח ושלוק אינו כרותח ולכן כתב בספר דה"ר ח"א כרך ה' צד 568 שט"ס הוא וצ"ל "לית כאן נכבשים אלא נשלקין כבוש לא כרותח הוא" ומוסב על מי"א "ר' יוסי אומר כל הנשלקין עם התרדין אסורין מפני שהן נותנים את הטעם" ויש שהיו שונים "נכבשין" וא"ר יוחנן שטעות הוא דכבוש אינו כרותח וכעין זה בבבלי חולין קי"א ב' כי אתא רבין א"ר יוחנן מליח אינו כרותח כבוש אינו כמבושל.

מודין חכמים לר"ע בבשר בבשר שהוא מותר כו'. — צ"ל: מודה ר"ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור (גם בהגהות הגר"א הגיה "אסור" במקום "מותר") א"ר זעירא לר' יסא ואלו לא איתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן ר' הונא שמע לה מן דבתרה ר"ע אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר הא בשר בבשר אסור ודילמא לא איתאמרית אלא מודה ר"ע לחכמים בירק של חולין עם חסית של תרומה שהוא אסור א"ר יוסי הוינן סברין מימר של בעל כו'.

ר' ירמיה בעי שלקה בחלב מהו. — כנוסח זה העתיק ברקח סתמ"ה והשאלה היא אם אין בזה משום בשר בחלב מאחר שאינה בולעת אבל בפ"מ הגיה "שלקה בחלא" וכן הסכים בשער החדש שעל העיטור (שער א' הכשר הבשר); ואינו מחוור לדעתי שלא מצאתי בשום מקום בירושלמי שיקרא לחומץ "חלא" רק בסימי כמו בסופ"ד דמע"ש וברפ"ג דפסחים.

[השלמות: שלקה ר' בא ואוכלה ליה כו'. —גי' העיטור: ר' אמי שלקה ואוכלה לה וא"ד מלחה ר' אמי, וכעין זה גירסת רקח סתמ"ה אלא שגורס ר' בא.]

העיד אדא חבירינו לפנינו בששים. — באו"ז ח"א סתנ"ד העתיק בששים ואחד.

מעשה בא לפני ר"ג ברבי א"ל אבא לא מורי בארבעים ושבע כו'. — פי' בלשון תמיה דאף במ"ז בצים עם קליפתן עדיין אין בהן ס"א בצים קלופות ולפיכך אסרן רבי וכ"ש במ"ה שאסורין וכן פרש"י בחולין צ"ח א' ועוד פירוש אחר כתב רש"י שם שהוא חולק ומתיר אף במ"ה ולפ"ז הוא בניחותא וכן דעת הש"ך יו"ד ספ"ו אות ט"ו וכן פירש הרא"פ כאן, ואין זה מחוור מפני שאינו כסגנון הירושלמי.

[השלמות: אית תמן חמשין. — פי' ואז בטל בששים שקליפי חמשים בצים הן עשר בצים וא"כ הבצים וקליפיהן הן ביחד ששים ומבטלין את האיסור.]

והוא ששלקן בקליפיהן שלוקות כו'. — בשו"ת רשב"ץ ח"ג סימן נ' העתיק בשם הירושלמי "ביצים טרופות ששלקן עם הטמאות מותרות הדא דתימר ששלקן בקליפיהן אבל שלקן כשהן קלופות שיעור אחד יש להן".

בצים שהקרימו ה"א אסורות. — גירסת עיטור ח"א שער א' ורקח סתמ"ו "מותרות" ופי' "שהקרימו" בלא קליפה ואינו מחוור, ועיקר הגירסא "שהרקימו" פי' שנרקם בה ולד.

[השלמות: חלמון אסור חלבון מותר. — גירסת רקח סתמ"ז: חלבון אסור וחלמון מותר אר"ז הן דאמר חלבון אסור שנמצא במקום זכרותו של חלבון ואפי' חלמון והוא שנמצא כו' (פי' אפי' חלמון אסור כשנמצא דם בחלבון וע"ש).]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה