שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק י · הלכה ה
וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין כו'. —מכאן הוא מקור לדברי הרמב"ם בפ"א הי"ב מעירובין שכתב דליטרא האמורה בכל מקום מלא שתי רביעיות. אבל מ"ש עוד הרמב"ם שם שמשקל ליטרא מים הוא ל"ה דינר הוא סותר הירושלמי כאן שהוא משקל מאה זוזים (ואע"פ שהרמב"ם שיער במים ובירושלמי מיירי בציר דגים א"א שהציר יכבד מן המים כשלש פעמים) וכ"כ רש"י בבכורות נ' א', וכפי הנודע גם הליטרא של היונים היתה של מאה דינר כ"ש במוסף הערוך ערך ליטר, אבל דברי הרמב"ם נובעין ממעין טהור מהגאונים כמו שיתבאר למטה.
ודע שהתוספות בסוטה (ה' א') כתבו בשם ר"ח שהרביעית היא משקל כ"ה סלעים ולפ"ז משקל הליטרא ארבע מאות זוז והוא שיעור מופלג, וכבר תמה ע"ז בשו"ת חוט השני סימן צ"ז ונדחק בזה ע"ש. אבל ברור הוא שט"ס לפנינו בתוספות ויש להגיה "כ"ה כספים" וכמו שהוא בערוך ערך רבע שבלי ספק שדבריו נובעין מפירוש ר"ח, וכספים אלו שהזכיר ר"ח הן הן זוזים של אלקירואן שהזכיר הרי"ף ברפ"ח דעירובין דשם כתב שהקב יש בו ארבע מאות זוז במשקל אלקירואן (עיר במדינת אפריקא כנודע והיא עיר מולדת ר' חננאל), ור' נסים גאון כתב בספרו המפתח עירובין פ"ב ב' בשם הגאונים דמשקל הביצה י"ז כספים חסר שליש מכספים של ארץ ישראל ומשקל הקב ארבע מאות כספים, עוד בשבלי הלקט סימן רי"ב בשם תשובות הגאונים שיעור ביצה משקל ט"ז זוז וארבע גיראות (פי' כמו עשרים גרה השקל וגיראות אלו הן מעות שהן שש בדינר) במשקל כסף של בגדד ע"כ ומזה יוצא דזוזי אלקירואן הן כספים של ארץ ישראל וזוזים של בגדד, ונקראים ג"כ ערביים כ"ש בכפתור ופרח פט"ז בשם הרי"ף פרק כיצד משתתפין (ולפנינו נשמט זה מדברי הרי"ף שם) דליטרא מאה דינרין שהם במשקל ערביים שהוא משקל אלקירואן קמ"ד זוז ע"כ (והן הן הזוזים הערביים שנזכרו בבכורות ג' א' וע"ש בפרש"י) והנה לפי מה שנתבאר שמשקל הרביעית לדעת הגאונים היא כ"ה כספים ערביים, תהיה משקלה בדינרי צורי י"ז וחצי פחות משהו והליטרא שהיא שתי רביעיות משקל ל"ה דינרין בקירוב ומכאן נובעין דברי הרמב"ם בהלכות עירובין הנ"ל 1) וע"ע מ"ש בפאה פ"ח ה"ה (עמ' 31).
ויש להעיר עוד שמהירושלמי כאן נראה שהזוזים שהן מאה בליטרא הן זוזים של יהודה, ומשמע מזה דבכל מקום שנזכרו בתלמוד דינרין וסלעים סתם הן הן של יהודה ובתשובת חוט השני הנ"ל נסתפק בזה ע"ש.
[השלמות: בעכברא. — שם עיר ע' קהלת רבה ב' י"א וב' ע"ז ל' א' וב"מ פיד ב', הג' מיימוניות פט"ו ממא"ס בשם ראבי"ה.]
[השלמות: והלא אין ציר דג טמא מציל. — צ"ל: ואין דג טהור מציל (פי' שאין דג טהור מצטרף עם צירו כדי לבטל רביעית ציר דג טמא, ובש"א גורס בסאתים ציר שאינו של דג טמא מציל פי' שאם יש שם סאתים ציר מדגים שאינן טמאים, אבל איני יודע למה הוצרך לזה דפשוט הוא).]
ותני כן בד"א בזמן ששולה כו'. — צ"ל: תני בד"א בזמן כו'.
גבונתה איקלקלת כו'. — פי' גבוגתה שם נהר והגוים עשו אותו ע"ז והשתחוו לו ע' שביעית סופ"ח ומש"ש.
[השלמות: ואילין אגרתא לא גייס לוקס כו'. — פי' שהם שמות גוים ומ"מ כשרין בגיטין כיון שיש גם בישראל שמות כאלה בחוץ לארץ.]