שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק יא · הלכה ה
ר' יהודה אומר אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים כו'. — צ"ל: אם היתה עמוקה עשרה טפחים (ושתי המלות "מן המים" נכפלו בטעות מלמטה וע' בבלי ק"א א' ותוספתא פי"א דליתא לזה ברישא ובסיפא) כו' מפני סכנה (אולי הכוונה שישהה לנקביו עד מוצ"ש ויש סכנה בזה ע' בבלי ל"ג א'1)).
ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולא כרמלית היא כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: סלע במקומה היא סלע שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים יותר מיכן נעשית כמחיצה שהוקפה לזרעים שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות ולא כרמלית היא (פי' בפחות מיכן מטלטלין בה עד בית סאתים דמשמע דמותר לטלטל בפעם אחת כל בית סאתים) כלום הוא מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות א"ר אילא על ראשה (פי' הא דתני ומטלטלין בה עד בית סאתים לאו אסיפא קאי כשאינה גבוהה עשרה טפחים אלא ארישא כשהיא גבוהה עשרה טפחים) ר' בון ב"ח בעי כו'.
[השלמות: ר' יעקב בר אחא בשם רב המנונא שכל ג' וג' כו'. עירובין פ"י ה"ה [כ"ו ע"ב] ע"ש וגיטין פ"ח ה"ג [מ"ט ע"ג] ע"ש.]