שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק יא
הלכה א
ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון כו'. — צ"ל: בין על דעתיה דרבי בין על דעתהון דרבנן (כגירסת ק"ע) והוא שנחה (פי' באופן זה דוקא מחייבין בזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע). מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע על דעתיה דרבי אפי' לא נחה על דעתהון דרבנן והוא שנחה (מחלוקת רבי ורבנן נמצאה בברייתא בבבלי צ"ז א') ר' בא ר' חונא בשם רב לא חייב רבי כו'.
שמואל אמר לא שנו אלא למטה מעשרה הא למעלה מעשרה כו'. — צ"ל: הא למעלה מעשרה פטור (פי' אף לר"ע) מילתיה דר"א אמר אפי' למעלה מעשרה (פי' מחייב ר"ע) דאמר ר' אילא בשם ר' אלעזר כו' (וכעין זה מצאתי בחדושי רמב"ן צ"ז א' שכתב אסור דאמר שמואל אסור ואין חייבין עליו ולא גרסיגן בדר' אלעזר מותר).
הלכה ב
בי רב אמר[י] לית כאן פטור אלא מותר כו'. — בבבלי צ"ז ב' שיטה מהופכת דלרב אסור ולשמואל מותר ועש"ה.
רשב"ל והוא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד ר' יעקב בר אחא כו'. — צ"ל: והוא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד מן אילין עגלות ועגלות לאו רה"ר מקפתן מכל צד (ומ"ש לפנינו "ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון" נשתרבב מלמעלה דף י"ב סוע"ד) ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אפי' מרוח אחת (פי' הא דתנן דהמושיט חייב בדיוטא אחת) ר' אחא בשם ר' מיישא כו'.
פשיטא לר' זעירא שאין עומד מצד אחד מצטרף כו'. — צ"ל: פשיטא לר"ז שאין עומד משני צדדין מצטרף פשיטא ליה שיהא העומד מצד אחד רבה כו' (וכבר העיר הרשב"א בחדושיו צ"ט א' שגירסא שלפנינו בירושלמי משובשת).
חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מה אנן קיימין כו'. — יש לתקן ולהחליף הגירסא וכצ"ל: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה א"ר יוחנן לית כאן פטור (פי' דמה דתנן פחות מכאן פטור אין זה נכון) אלא מותר מה אנן קיימין (הא דר' יוחנן אמר מותר) אם בגבוהין עשרה ואין רחבין ארבעה הדא הוא דא"ר חסדא כו' בלבד שלא יחליף (פי' ולר' יוחנן תנן "מותר" סתם משמע דאף להחליף מותר) כו' רשות הרבים מבטלתה תמן תנינן המיפיס כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מפ"א דף ב' ע"ד).
הלכה ג
ר' חסדא אמר כמודד לוכסן כו'. — צ"ל (כהנוסח שבכלאים פ"ו ה"ב): במודד לוכסן כו' (וע' ביאור זה בכלאים שם, עמ' 54).
[השלמות: אבל אם יש שם חור מחלוקת ר"מ וחכמים. פלוגתא דר"מ וחכמים בבבלי יומא י"א ב'.]
ר' יוסה בשם ר' יוחנן בשהיה המקום מנדרון (פי' הא דתנן זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד"א פטור קמ"ל בשהיה המקום משופע וסופו לירד חוץ לד"א דמ"מ פטור מאחר שלא נתכוין אלא לתוך ד"א דאל"כ פשיטא) בהדא תנינן זרק חוץ לד"א ונתגלגל תוך ד"א חייב (פי' בתמיה כיון שהמקום משופע ולא נח שם עד שחזר לתוך ד"א למה הוא חייב).
הלכה ה
ר' יהודה אומר אם היתה עמוקה מן המים עשרה טפחים כו'. — צ"ל: אם היתה עמוקה עשרה טפחים (ושתי המלות "מן המים" נכפלו בטעות מלמטה וע' בבלי ק"א א' ותוספתא פי"א דליתא לזה ברישא ובסיפא) כו' מפני סכנה (אולי הכוונה שישהה לנקביו עד מוצ"ש ויש סכנה בזה ע' בבלי ל"ג א'1)).
ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולא כרמלית היא כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: סלע במקומה היא סלע שבים גבוהה עשרה טפחים אין מטלטין לא מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים יותר מיכן נעשית כמחיצה שהוקפה לזרעים שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות ולא כרמלית היא (פי' בפחות מיכן מטלטלין בה עד בית סאתים דמשמע דמותר לטלטל בפעם אחת כל בית סאתים) כלום הוא מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות א"ר אילא על ראשה (פי' הא דתני ומטלטלין בה עד בית סאתים לאו אסיפא קאי כשאינה גבוהה עשרה טפחים אלא ארישא כשהיא גבוהה עשרה טפחים) ר' בון ב"ח בעי כו'.
[השלמות: ר' יעקב בר אחא בשם רב המנונא שכל ג' וג' כו'. עירובין פ"י ה"ה [כ"ו ע"ב] ע"ש וגיטין פ"ח ה"ג [מ"ט ע"ג] ע"ש.]
הלכה ו
כיני מתניתא והזיד וקשיא כו'. — צ"ל: כיני מתניתא והזיד (פי' הא דתנן הזורק ונזכר כו' היינו שהזיד) תדע לך שהוא כן דתנינן זרק לעשות חבורה כו' וקשיא אילו ירה חץ כו'.
הגע עצמך אפי' מזיד בהיכרת מתרין בו ולוקה כו'. — צ"ל: הגע עצמך אפי' מזיד בלאו ושוגג בהיכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן ר' אבהו בשם ר' יוחנן המזיד בחלב (פי' בלאו) ושוגג בחטאת מתרין בו כו'.