שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק יא · הלכה ב
בי רב אמר[י] לית כאן פטור אלא מותר כו'. — בבבלי צ"ז ב' שיטה מהופכת דלרב אסור ולשמואל מותר ועש"ה.
רשב"ל והוא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד ר' יעקב בר אחא כו'. — צ"ל: והוא שתהא רה"ר מקפתו מכל צד מן אילין עגלות ועגלות לאו רה"ר מקפתן מכל צד (ומ"ש לפנינו "ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון" נשתרבב מלמעלה דף י"ב סוע"ד) ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אפי' מרוח אחת (פי' הא דתנן דהמושיט חייב בדיוטא אחת) ר' אחא בשם ר' מיישא כו'.
פשיטא לר' זעירא שאין עומד מצד אחד מצטרף כו'. — צ"ל: פשיטא לר"ז שאין עומד משני צדדין מצטרף פשיטא ליה שיהא העומד מצד אחד רבה כו' (וכבר העיר הרשב"א בחדושיו צ"ט א' שגירסא שלפנינו בירושלמי משובשת).
חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מה אנן קיימין כו'. — יש לתקן ולהחליף הגירסא וכצ"ל: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה א"ר יוחנן לית כאן פטור (פי' דמה דתנן פחות מכאן פטור אין זה נכון) אלא מותר מה אנן קיימין (הא דר' יוחנן אמר מותר) אם בגבוהין עשרה ואין רחבין ארבעה הדא הוא דא"ר חסדא כו' בלבד שלא יחליף (פי' ולר' יוחנן תנן "מותר" סתם משמע דאף להחליף מותר) כו' רשות הרבים מבטלתה תמן תנינן המיפיס כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מפ"א דף ב' ע"ד).