שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה ב
אין מגררין מנעלים וסנדלים אבל סכין כו'. —צ"ל: [תני] אין מגררין מנעלים וסנדלים ישנים אבל סכין (כ"ה בתוספתא פ"ד וכן בירושלמי סנהדרין פ"ו ה"א).
הדא דתימר לאורך אבל לרוחב צריך שיהא חופה את רוב הרגל. — כל המאמר הזה אינו שייך כאן כל עיקר ונשתרבב מיבמות פי"ב דף י"ב ע"ד ושם ביארתי ענינו.
מהו מפיק בההוא מומייקה א"ל משם תכשיט כו'. — צ"ל: מהו מפיק בההוא מונייקה (פי' רביד של זהב המחובר בכסות וסובב את צוארו ע' ערוך ערך מניק) אמר לון אי משם תכשיט (פי' לכך דעתכם לאסור) נימר כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות (פי' כר' אילא בריש פרק זה) אי משם משאוי בשבת (פי' ודבר שהוא משאוי אפי' מחובר לכסות אסור כדין טלית שאינה מצויצת כהלכתה ע' בבלי קל"ט ב') ודניאל ליסר והמניכא די דהבא על צואריה (פי' דמשמע שדניאל היה רגיל כן בכל יום אף בשבת ומוכח שאינו משאוי אלא תכשיט) ר' יוסי בר"ב בשם ר' יוסי מכה כו' רבנין דתמן נותנין עלין וספוג ומוך ע"ג מכה (ע' תוספתא פ"י ובבלי קל"ד ב').