אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

תני חזקיה לא תשחט על חמץ דם זבחי התורה קראת אותו זבחי . — פי' דאע"פ שעובר בל"ת הזבח כשר.

מצינו דבר פסול וחייבין עליו חטאת כו'. — צ"ל: מצינו דבר פסול פי' בתמיה דמאחר שחייב על השחיטה ועל הזריקה מוכח שהזבח כשר כר' שמואל ב"ר יצחק ואין צריכין לדרשת חזקיה, ומלת "חטאת" מיותרת וכן מחקה המל"מ פ"א ה"ה מק"פ אלא שאין פירושו מחוור בזה ע"ש) המחמץ את הפסולה כו'.

א"ר חסדא מ"ד חייב בשנפסלה מחמת חימוצה. — פי' ורב חסדא חולק על ר' שמואל ב"ר יצחק ור' מנא וע' מנחות נ"ו ב' ונ"ז א'.

א"ל למידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור. — צ"ל: למידין עונש מעונש (פי' שלמידין כל הזבחים ששחטן על החמץ דחייב מן הפסח שעל כולן חייב בחוץ) ואין למדין פטור מעונש (פי' דהמולק עוף בחוץ פטור כדתנן בזבחים פי"ג מ"ז).

הכל מודין שאם היה נתון כנגדו בחלון בירושלים מ"ד ספק כו'. —צ"ל: כנגדו בחלון בירושלים שהוא חייב מ"ד ספק ודאי הוא מ"ד בירושלים בירושלים הוא.

א"ר מנא להו דכתיב זבח חג הפסח י"ד אנן קיימין כו'. — צ"ל: א"ר מנא מן מה דכתיב זבח חג הפסח הדא אמרה בי"ד אנן קיימין א"ר יוחנן חבורה היתה מקשה (פי' על הא דתנן ובמועד לשמו פטור שלא לשמו חייב) מה אנן קיימין אם בשאבד ונמצא קודם לכפרה בין לשמו בין שלא לשמו פסול וניתק לרעייה (כדתנן בפ"ט מ"ה) אם בשאבד ונמצא לאחר כפרה בין לשמו בין שלא לשמו כשר שלמים הוא כו' שלא לשמו חייב והוא כשר תני (תוספתא פ"ד) אימתי בזמן שהוא ראוי לבא פסח אבל בזמן שאינו ראוי לבא פסח בין לשמו בין שלא לשמו חייב מפני שהוא כשר (והסופר השמיט מן "כשר" עד "כשר") והיידנו שאינו ראוי לבא פסח תמן אמרין בשם רב חסדא בשעברה שנתו בין ראשון לשני (פי' דכשיבא פסח שני כבר יהיה יותר משנה משנולד ואינו ראוי לפסח) ר' לא בשם ר' יוחנן בשעבר זמן כפרתו (פי' שכבר נתכפר באחר ואין לו צורך עוד לפסח) פסח שעיבר זמנו כו' (ברייתא שם בתוספתא) על דעתיה דרב חסדא בשעיבר שנתו על דעתיה דר' לא כו' (ומה דאיתא בינתיים "בין ראשון לשני" מיותר ונשתרבב מלמעלה, וביאור "שעיבר שנתו" בי"ד בניסן).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה