שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ב
ונטעתם פרט לשנטעו גוים עד שלא באו ישראל לארץ ר' הונא כו'. — חסר וכצ"ל: עד שלא באו ישראל לארץ או יכול שאני מוציא את שנטעו משבאו ישראל לארץ ת"ל כל עץ מכאן אמרו נטעו גוים אע"פ שלא כבשו ישראל חייבין (כן העתיק באו"ז ח"א סימן ש"י) ר' הונא בשם ר' אבא כו'.
ר' יונה מפיק לשנה כלי חרש עומד בפני שרשין. — צ"ל: מפיק לישנא כלום חרש כו' (וכעין זה הרבה בירושלמי ע' מ"ק פ"ב ה"ג כלום אסרו בשר בכור כו' כלום אסרו לעשות מלאכה).
אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות כו'. — צ"ל: חייב בערלה דכתיב כי תבואו אל הארץ ונטעתם (פי' ובית בכלל הארץ) ופטור מן המעשרות כו'.