אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה א

פרק א

המקיים מליאה של כרוב לזרע בטלה דעתו. — צ"ל: מליאה של אכרוע כו' (וכ"ה במעשרות פ"א ה"א ובערוך ערך אכרוע ושם מבואר שהוא מין עשב).

והתנינן ר' יוסי אומר אפי' הפנימי למאכל והחיצון לסייג כו'. — פי' והרי בעץ זה מעורבת מחשבת חיוב הפנימי ומ"מ החיצון פטור וה"נ בנטע שנה ראשונה לסייג יהא פטור.

חישב עליו למאכל והוסיף. — פי' בסוף ג' שנים כשהיו על העץ עדיין פירות משנה שלישית חשב עליו דהפירות שיש בו ומה שיגדל אחר כך יהיו לאכילה והפירות הללו הוסיפו ונתגדלו ספק הוא אם אסורין משום ערלה מאחר שכבד חשב על הפירות הללו שיהיו לאכילה או לא ונחלקו בזה ר' ירמיה ור' בא.

א"ר יוסי הדא דר' ירמיה מתחמיא קשיא כו'. — צ"ל: הדא דר' בא מתחמיא קשיא כו'.

אבל אם השריש מחו"ל לארץ לא בדא שורש פטור פוטר. — פי' אלא זה שהשריש בארץ חייב.

ר' יוסי בשם ר' יוחנן שרשים אין בהן ממש א"ר זעירא כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר' יוחנן שרשים אין בהן ממש לענין ביכורים (וכ"ה בב"ב פ"ב הי"ב ע"ש) א"ר זעירא לר' יסא כו' ואמר שרשין אין בהן ממש לענין ביכורים א"ר זעירא הן דתימר שרשין אין בהן ממש בהשרישו מתוך שלו לתוך של חבירו (וכ"ה לעיל וע' ב"ב שם) אבל אם השרישו מחו"ל לארץ או מהארץ לחו"ל שרשים יש בהן ממש סיפקה כו' להקדש חייב לצד התחתון חייב (פי' אם נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל וסיפקו לצד התחתון מ"מ חייב מטעם שיתבאר) לצד העליון חייב להקדש חייב שהוא ראוי לפדותו ולחייבו לצד התחתון חייב שהוא ראוי לחשוב עליו ולחייבו כו' ערלה תלוי לדעתו (פי' שאפשר לו ליטע כל האילן לסייג ולעצים ולפוטרו לפיכך אף הנוטע חצייו לסייג פטור) ומעשרות אינן תלויין לדעתו (פי' שא"א לו ליטע אילן בארץ שיהא פטור מן המעשרות).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה