אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ט · הלכה ד

הלכה ג

ולמה לי משתי רוחותיה אפי' מרוח אחת. — פי' למה אמר רב דנפרצה משתי זויות דאפי' בזוית אחת סגי דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי.

ולא רב הוא דרב אמר חצר ניתרת בשני פסין (פי' שיהיו ברוח אחת שני פסין וכאן בנפרץ בזוית אחת אין כאן אלא פס אחד לכל רוח) ר"ש בשם ר"ז במחלוקת כו' (פי' ורב מוקי מתני' בנפרץ משתי רוחות דאתי ככ"ע אפי' למ"ד דחצר ניתרת בפס אחד).

אר"י לא אמר ר' ליעזר אלא בחצר ובמבוי כו'. — צ"ל: א"ר לעזר (פי' הוא ר' אלעזר בן פדת) לא אמר ר' יהודה (פי' שאסורין לעתיד לבא) אלא בחצר ובמבוי אבל בבית כגשר הוא (פי' ור' יהודה סבר במשנה ה' דמותר לטלטל תחת הגשר דפי תקרה יורד וסותם).

[השלמות: ר' יוחנן אמר חמרים כו'. — פי' שריב"נ סבר שהולכים בשניהם לחומרא מפני הספק ושאלתו לר"ע הוא שאמר שהולכים בשניהם לקולא והקשה לו יפה שהן תרי קולי דסתרי אהדדי אבל ריבין עצמו דסובר לחומרא שפיר קאמר מפני הספק ובזה מיושב מה שפקפק בזה בשירי קרבן, ולפי נוסח הירושלמי מיושבת קושית ר"ש בעוקצין פ"ג מ"ה מזה שמבואר בדמאי ספ"ג דתבלין חייב במעשר.]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה