שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ג
לא אמר ר' לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות כו'. — צ"ל: לא אמר ר' לעזר אלא ממקום מחיצות ר' זירא ור' אילא תריהון אמרין (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מלמטה אחר איזה שורות) אפי' שלא ממקום מחיצות כו' אפי' רבנן מודו א"ר זעירא זימנין סגין כו'.
ר' ירמיה בשם רב בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן. — פי' עלה דתנן במ"ר דחצר שנפרצה משתי רוחות מותרת לאותה שבת ואסורה לעתיד לבא, דא"א לומר שהפרצות היו ביותר מעשר דא"כ ל"ל משתי רוחות דברוח אחת סגי וגם אין לומר שנפרצה בעשר דכל פירצה עשר כפתח היא ומותרת לעולם אלא בשנפרצה בעשר בזויות וכ"ה בבבלי צ"ד ב' ומזה דאמרינן הכא "ראשי זויות" לשון רבים נראה דהיינו שנפרצה זוית מזרחית דרומית וזוית מזרחית צפונית כזה (וזה דלא כפרש"י), וכן מוכח למטה וכמו שיתבאר.
ובלבד בשוה. — צ"ל: ובלבד בעשר (פי' שאם הפירצה יותר מעשר אפי' מרוח אחת אסור).