שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה ג
מתניתא פליגא על שמואל שלהם מותרין לו ולהם שביטל רשותו כו'. —צ"ל: שלהם מותרין לו ולהם לא בשביטל להם רשותו והתנינן נתנו לו רשותו כו' (פי' ומוכח דאע"ג שמתחלה נתן הוא רשותו להם מ"מ יכולין הן אח"כ להפוך וליתן רשותן לו).
כד הוה נסיק לאכסנייא אין הוה משכח מיעבד תקנה הוה עביד (פי' אפי' באגוז ובתמרה) ואי לא מבדר מנוי (פי' ומאחר שכליו מפוזרין בכל הבית דינו כשכירו ולקיטו שהוא יכול להשכיר).