שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ב
שמואל אמר אין קידוש החדש פחות מעשרה. — צ"ל: שמואל תני אין כו' (וכ"ה במגילה פ"ד ה"ד, וע' בבלי סנהדרין ע' ב').
חברים מהו ליכנס כו'. — פי' "חבר" הוא תלמיד שעדיין לא נסמך בתאר "רבי", ע' בכורים פ"ג הי"ג דשמעון בר בא לא היה זקן ובאותו ענין בבבלי קידושין ל"ג ב' דשמעון בר בא הוא "חבר", ועוד איתא בביכורים שם דשמעון בר בא לא איתמני, והמינוי היינו סמיכה כמבואר למטה ה"ג י"ט א'.
עמד שמואל הקטן על רגליו. — פי' והרי שמואל הקטן לא נסמך שאינו מתואר בשם "רבי".
אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אילו כו' אלא בעיבורה שהוסיפו כו'. — ע' מ"ש ע"ז ברה"ש פ"ב ה"ו (עמ' 276).
ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלתן אמר כן כו'. — צ"ל: מן ההוא תרעא אמר כן כו' (ומלת "דלתן" היתה כתובה מן הצד לבאר מלת "תרעא" והכניסוה הסופרים בטעות בפנים ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב. וביאור זה שהקדימו והעלו זקן אחד לפנים ואת השער סגרו כדי שלא יבא גם ריש לקיש אחריו וע' בבלי כ"ו א').
בעיין מיעקר אף אהן סימנא כו'. — פי' דכמו שעקרו עיבור שנה מיהודה לגליל כן רצו להעביר אף קידוש החדש מיהודה לגליל וקידוש החדש מכונה "סימנא" על שם שהיה דרכם לעשות סימן לקידוש החדש בדברים (ע' רה"ש פ"ג ה"א ומ"ש שם, עמ' 277) ולא הניחן ר' סימון ועוד בימי ר' יודה בן פזי היו מקדשין החדש בעין טב שביהודה (ע' ברכות פ"ד ה"א). ובזמן קידוש החדש היו נאספים שם גדולי החכמים ושלוחי הנשיא והיה מנהגם לסמוך שם באותו זמן את החכמים שהגיעה שעתם להיסמך עוד בזמן ר' חונה שהיה תלמיד ר' ירמיה (ע' סוכה פ"ב רה"ה). שוב מצאתי בדורות הראשונים ח"ב פי"ז מקצת דברינו אלה. ונראה שהמקום "עין טב" הוא המכונה ג"כ "כפר טבי" שהיתה במערב ירושלים בתוך מהלך יום וסמוכה לעיר לוד (ע' תוספתא מע"ש פ"ה ובבלי ביצה ה' א'); וע' במלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו ספר ד' רפי"א דכפר טוב היתה בפלך אדום, ועו"ש בספר ג' פרק ג' אות ה' דפלך אדום הוא א' מי"א פלכים שהיו ביהודה. וראיתי בדברי ימי ישראל לגרעטץ (העתקת שפ"ר) ח"ב עמ' 294 שכתב דעין טב היא בנגב יהודה ואיני יודע מקור לזה (וע' מ"ש בכתובות פ"ה הי"א, עמ' 387) וע' בספר תבואות הארץ פ"ג דף ק"ה (מדפוס ירושלים תר"ס) דעין טב היא עיר טבעון שבחלק יששכר ואינו מחוור.
ולוד לאו מיהודה היא. — בנחמיה י"א ל"ה היא מנויה בין ערי בנימין ובנימין הוא בכלל יהודה דגבולותיהם סמוכים וע' בבלי מגילה ד' א'.
ומפני מה אין מעברין בה. — פי' למה אין מקדשין בה רק בעין טב הקטנה ולא בלוד הגדולה, וקידוש החדש מכונה ג"כ עיבור כמו ששנינו במ"ב "עיבור החדש בשלשה" אבל עיבור השנה כבר נתבאר למעלה שעוד בימי רבי עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל כ"כ בדורות הראשונים ח"ב פי"ז.
ר' יהודה אומר ב' ידות החדש כ"א יום א"ר שמואל כו'. — חסר וצ"ל: שתי ידות החדש אחד ועשרים יום ר' יוסי אומר ששה עשר יום לפני הפסח מעברין ששה עשר לפני החג אין מעברין ר"ש אומר אחד זה ואחד זה מעברין (כעין זה בתוספתא פ"ב ובבלי י"ג א') מ"ט דר' יהודה א"ר יוסי כדי שיחול תקופת ניסן בתוך הפסח מ"ט דר' יוסי א"ר שמואל ב"נ והוא שיקרב העומר ראש ניסן של תקופות מ"ט דר"ש א"ד מתנייה והוא שיטלו לולב בראש תשרי של תקופות כו' שלא התירו רבותינו (ע' מ"ש בשביעית פ"ו ה"ד, עמ' 72).
רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו כו'.. — צ"ל: רב אמר ניסן כו' (וכ"ה בשביעית פ"י ה"ב וע"ש [עמ' 78] מה שהגהתי בזה).
שלח ליה ר' ג' איגרן כו'. — ע' מ"ש בנדרים פ"ו הי"ג (עמ' 404).
תני ההקדישות בשלשה כו'. —צ"ל: הקרקעות תשעה וכהן (וזה פיסקא ממשנתנו) עד כדון במקדיש גוף השדה אמר דמי שדה עלי נישמעינה מהדא ערכים כו' (וע' מגילה פ"ד ה"ד [עמ' 314] מה שתקנתי עוד בסוגיא זו).
א"ל ר' יוסי ב"ר בון שור הנסקל כו'. — ריבר"ב זה הוא הראשון ע' מ"ש בברכות פ"ז ה"ג (עמ' 16).
אנגטוס הגמון שאל לריב"ז. — למטה בסוף הפרק יש פעם אחת "אנטיגנוס" ופעם שנית "אנטונינוס", ובבבלי בכורות ה' א' "קונטרוקוס" ובמדבר רבה פ"ד אות ז' "הונגטיס", וע' בפירוש ר"ח בפרקין "קונריקוס". ונראה עיקר "אנטונינוס" והוא "מרקוס אנטוניה" שנמנה להגמון בא"י ע"י טיטוס הרשע והוא אחד מהששה דוכסים שהיו במצור ירושלים עם טיטוס (ע' דברי ימי ישראל לגרעטץ ח"ב עמוד 132) והוא דוכס דפלסטיני שבאיכה רבתי פ"א אות י"ב.